ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן ש
(א) במחבר ס"א לעולם יסדר אדם שלחנו במוצ"ש כדי ללות את השבת אפי' א"צ אלא לכזית עיין פמ"ג שכ' ובעו"ה בצוק העתים אין עושין כך וראוי למי שחננו ה' לעשות סעודה במ"ש ולאכול מעט ממנה, ושמעתי שלכך עשו הטור והמחבר על סעודת מלוה מלכה ועל סעודת ר"ח סימנים מיוחדים כאן וסי' תי"ט, לפי שידעו שאין העולם נזהרים בזה לכן הציבו להם סימנים מיוחדים כדי להעיר ולעורר העולם שיזהרו לקיימם – ובדרך רמז אמרתי שנפל בפי הטור לייסד סימן ש' על סעודה זו כי מרומז בתיבת שי"ן ר"ת "שלחנו "יסדר "נאה "שממנו "יהנה "נסכוי (הוא האבר שאינו נהנה אלא מסעודת מו"ש כמ"ש הב"י כאן) והוא ע"ד שכ' בסידור יעב"ץ שנפל בפי הטור לכתוב דיני שופר בסי' תקפ"ו שהוא בגימטרי' שופר ע"ש:
(ב) בפמ"ג כתב אפשר שאין הנשים חייבים בסעודה זו ובס' כרם שלמה כאן נדפס בטעות אפשר דשנים אין חייבים וכו' וצ"ל דנשים. אך בס' תוספות מעשה רב אות ל"ט מביא דאשתו של הגר"א ז"ל קבלה ע"ע להתענות הפסקה והפסיקה בסעודה שלישית ותיכף אחר הבדלה שכבה לישן ויוודע לו הדבר ושלח לה שבכל הפסקות עדיין לא יתוקן הפסד מלוה מלכה אחת אז תיכף קמה ואכלה עכ"ל משמע דס"ל דגם נשים חייבות בסעודה זו (דע כי מאז ראיתי הדברים האלה של הגר"א קבלתי עלי שאם יהי' רק באפשרות אקיים אי"ה סעודה זו כדין שו"ע ולא כמנהגי עד היום עפ"י היעב"ץ דמי שמזגו חלוש יוצא בטע"ע או בקאפע"ע וה' יעזרני ע"ד כבוד שמו לשמור ולעשות כל דברי תלמוד תורתנו באהבה אכי"ר):
(ג) שמעתי אומרים על המדרש מצאתי דוד עבדי והיכן מצאתיו בסדום, דהוא ר"ת ב"סעודת "דוד "מלכא, דכל מקום שמקיימין סעודה זו כראוי שם נמצא עמהם דוד המע"ה:
(ד) מש"ל אם נשים חייבות בסעודה זו יש לדקדק ולהוכיח לכאו' מגמ' שבת קי"ט ע"ב אמר ר"א לעולם יסדר אדם שלחנו בע"ש אע"פ שא"צ אלא לכזית ואמר ר"ח למולם יסדר אדם שלחנו במ"ש אע"פ שא"צ אלא לכזית וכי היכי דההיא דע"ש חובה גם על הנשים ה"ה דמ"ש ועיי' במג"א סי' ער"ד סק"ב מה שהוכיח מגמ' זו, ועכ"פ פלא על מנהג העולם דבסעודה דע"ש כולם נזהרים ולא כן בסעודה דמ"ש] ואין להאריך יותר: