אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן רצה

סימן רצג

(א) ברמ"א ס"א ונהגו להזכיר אלי' הנביא במ"ש להתפלל שיבא וכו', עיי' בטור ובמג"א בשם הלבוש לפי שבשבת אינו יכול לבוא משום ספק תחומין למעלה מיו"ד, ועיין פמ"ג שנתקשה דא"כ אמאי אין אומרין אותו גם במוצאי יו"ט, ובתשו' חת"ס חלק ששי סי' צ"ח נתקשה עוד דהרי נהגו עלמא במילה לאמור זה כסא של אלי' זכור לטוב וגם מתפללים המוהלים שיעמוד אלי' על ימינם לסמכם וזה אומרים אותו אפי' בשבת וקשה הרי א"א לבוא בשבת משום ספק תחומין למעלה מיו"ד, וע"כ העלה בזה דבר חדש דלעת הגאולה יתלבש בגוף ואז הוא בר חיוב מצות ולא יוכל לבוא בשבת אבל ביום המילה מתגלה בנשמתו בלא לבוש גופו ואז איננו מחויב במצות במתים חפשי כתיב ויכול שפיר לבוא. והנה לכאורה גם בשבת יכול לבוא כי שביתת גופו בג"ע התחתון ונהר יוצא מעדן כו' ויכול לבוא ביאורים של מים דליכא משום תחומין דאוריי' להרמב"ם אך הגמ' מיירי בביאת אלי' למקום לשכת הגזית בירושלים ומיום שסתם חזקי' מי גיחון אין שם נהר וכו' ע"כ קשה להו איך אתא בשבת ואין לומר בביאתו יפתח סתימת חזקי' את מי גיחון כאשר יהי' באמת לע"ל דבשבת א"א דהוי משום בנין כחופר גומא ואך למ"ש תוס' בשבת צ"ה ע"א ד"ה והרודה דלמאן דסובר מתוך וסובר מותר לגבן ביו"ט לא נאסר בנין ביו"ט אלא מדרבנן משום עובדא דחול שפיר יכול לבוא ביו"ט ע"ד הנ"ל, ומשו"ה לא נהיגי' להזכיר במיו"ט אלא במוצש"ק עיי"ש באריכות (וקצת צ"ע לפימ"ש המקובלים דלעתיד לבא יהי' הלכה כב"ש עיין ישמח משה פ' תולדות ושדה חמד חלק דברי חכמים סי' כ"ז בתשו' הגאון מו"ה שלמה הכהן מווילנא א"כ גם ביו"ט איך יכול לבוא לבשר הגאולה הלא לעת הגאולה יהי' הלכה כב"ש וב"ש לית להו מתוך]:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה