ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן רעג
(א) במחבר ס"ה כתבו הגאונים הא דאין קידוש אלא במ"ס אפי' אכל דבר מועט או שתה כוס של יין שחייב עליו ברכה יצא ידי קידוש במקום סעודה, ותמהו הב"ח והטו"ז דא"כ נפל כל דין קידוש במקום סעודה בבירא דהרי צריך לשתות כשיעור לענין קידוש שיצא ידי קידוש, וכתב אבן העוזר דזה אינו קושיא דהא בקידוש יוצא אם שותה מלא לוגמיו ולענין ברכה אחרונה צריך שיעור רביעית, ובתשו' שואל ומשיב חמישאה סי' י"ז השיג עליו דברכה אחרונה של קידוש כיון דמלא לוגמיו חשוב שיעור חשוב גם ברכה אחרונה צריך לברך ע"ז דהרי אחשבי' וא"כ יפה כתבו הב"ח והט"ז דעכ"ח צריך שישתה כוס אחר מלבד הקידוש ע"ש [ובענין אם הך דאין קידוש אלא במ"ס הוא מדאוריי' או רק מדרבנן עיין אריכות בס' ישועות יעקב כאן ומשמע בצל"ח בפ' ע"פ דאם הוא מדאוריי' אז אינו יוצא י"ח קידוש בתפלה שבביהכנ"ס אפי' מדאו' כיון דאינו במקום סעודה והי' מקום להאריך בזה אלא דאין לי פנאי ובמק"א חקרתי אם הך דאין קידוש אלא במ"ס שייך גם בקידוש דיו"ט כיון דאסמכו לה אקרא וקראת לשבת עונג במקום קריאה שם תהא עונג א"כ ביו"ט דל"ש בי' עונג עיי' צל"ח ביצה ל"ד ופנ"י סוף מס' הנ"ל דיו"ט אינו קובע למעשרות דדוקא שבת דאכילה דידי' מקרי עונג אמרי' בביצה דף הנ"ל כיון דכתיב וקראת לשבת עונג קבעה עיי"ש משא"כ ביו"ט אע"ג דמצוה לאכול מצד שמחת יו"ט מ"מ לא כתיב בי' עונג ע"ש א"כ ה"נ לענין אין קידוש אלא במ"ס וצ"ע בזה]:
(ב) הב"י בסי' זה מביא המרדכי בפרק ב' דמגילה שנשאל ה"ר טובי' איך סגי נהור פוטר בניו ובני ביתו מקידוש לר"י דאמר סומא פטור מן המצות והשיב לתת טעם לדבר דאפי' לר"י שפיר מוציא אחרים י"ח ע"ש. והנה בספרי ילקוט הגרשוני ח"ב אות סומא הקשיתי הא גם לר"י יש לחייב סומא בקה"י כמו נשים מזכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה ובל"ת גם סומא מוזהר כמ"ש הפמ"ג בפתיחה כוללת. ושוב לאח"ז רב מצאתי דמובא קושי' זו גם בשואל ומשיב מהדורא קמא ח"ר סי' ס"א ע"ש, וע"י דרכו של השו"מ נלע"ד ג"כ לתרץ בפשיטות דלכאו' קשה גבי נשים נימא איפכא כל שאינו בזכירה אינו בשמירה וכן הקשו התוס' בכ"מ, ותירצו האחרונים דאיכא קרא בנשים לחייבם בשמירה מדאיצטריך קרא גבי בת כהן לזנות דאי הוי כתיב תחל הו"א אפי' חיללה שבת ת"ל לזנות וכן תי' בס' ערוך לנר סנהדרין דף נ' ע"ש] והתינח גבי נשים אבל בסומא באמת דרשינן איפכא כל שאינו בזכירה אינו בשמירה וק"ל: