אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן רעא

סימן ער

(א) במג"א סק"א ונ"ל דמדאוריי' בקידוש שאמר בתפלה סגי, בס' יד יוסף לה' שבת וכן במנחת חינוך מצוה ל"א הקשו ע"ז מפסחים דף קי"ז ע"ב אמר ראב"י צריך להזכיר יצי"מ בקידוש היום כתיב הכא למען תזכור את יום צאתך וכתיב זכור את יום השבת והוא הלכה פסוקה וא"כ איך יוצא ידי קידוש בתפלה הא בתפלה ליכא יצי"מ (וכן הקשה גם בשו"ת אגודת אזוב להגאון מביאלאסטאק תשובה א') ובס' שבילי דוד סס"י זה תי' דמסתמא כשהתפלל קרא ק"ש והזכיר יצ"מ מצורף הוא לתפלה לענין לצאת ידי קידוש מה"ת וכ"כ מורי זצ"ל במהר"ם שיק לתרי"ג מצות מצוה ל"א דהרי קיי"ל דאפי' במעריב צריך להסמיך גאולה לתפלה וכיון דצריך להסמיך גאולה לתפלה ועדיין עסוקים באותו ענין וקיי"ל לענין גיטין וקידושין דעסוקין באותו ענין הוי כאלו אמר אז בפירוש וא"כ שפיר הוי כאלו הזכיר בתפלתו ג"כ יצ"מ ע"ש:

(ב) בהגהות דגו"מ נסתפק באיש שכבר התפלל ערבית אם יכול להוציא אשתו שעדיין לא התפללה ערבית לפמ"ש הרא"ש ברכות כ' ע"ב שאשה אינה בכלל ערבות, ועיין מ"ש בזה בתוס' רע"ק איגר למשניות פ"ב דמגילה אות י"ט ובתשו' מהר"ם שיק או"ח סי' ק"כ ע"ש:

(ג) במג"א סק"ה ונ"ל דאם רוצה לקבל שבת מבע"י ולקדש ולאכול ולהתפלל ערבית בלילה רשאי ובס' מעשה רב מהגר"א ז"ל הביא באות קי"ז, ז"ל הרב המאוה"ג וכו' מו"ה חיים כ"ץ מ"ץ דקהלתנו וכו' עיין סי' רע"א במג"א סק"ה שכ' ונ"ל דאם רוצה כו' ושמעתי בשם הגאון החסיד שאמר שזה אינו נכון מדאמרינן בברכות דף כ"ז ע"ב רב צלי של שבת וכו' ת"ש אמר רב נחמן אמר שמואל כו' משמע דוקא כשמתפלל אז יכול נקדש מבע"י אבל כשאינו מתפלל אינו יכול לקדש וכן מצאתי בראב"ן סי' ק"ע שכתב והמתפלל של שבת בע"ש מבע"י מדעת מקדש נמי על הכוס מבע"י משמע דוקא שהתפלל תחלה עכ"ל, וע"ש בהערות פעולת שכיר'":

(ד) במחבר ס"ח אם לא קידש בלילה בין בשוגג בין במזיד יש לו תשלומין למחר כל היום עיין במהר"ם שיק לתרי"ג מצות מצוה ל"א בד"ה בש"ע סי' רע"א וכו' קושי' עצומה ע"ד המחבר ועיין עוד בתשו' מהר"ם שיק חיו"ד סי' שמ"א הביא ג"כ קושי' זו והניחה בצ"ע ע"ש:

(ה) במחבר ס"י מקדש על כוס כו' אומר בפה"ג ואח"כ קידוש, בצל"ח ברכות דף נ"א ע"ב העלה דבר חדש דנשים המקדשות לעצמן אומרים תחלה קידוש ואח"כ מברכים בפה"ג ע"ש, ובהסכמה מהגאון דלבוב ז"ל לצל"ח הנ"ל דפוס יוזעפאף חולק עליו ע"ש:

(וי"ו) בטו"ז ס"ק י"ג הביא ב"י בשם א"ח הא דא"א אשר בחר בנו בשבת לפי ששבת ניתנה במרה ועדיין לא בחר בנו לגמרי עד אחר נתינת התורה עכ"ל, וקשה לי על נוסחתינו שאומרי' כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו, אמאי אומרי' כאן כי בנו בחרת כיון דבתחלת הקידוש אין אומרי' בשבת כמו ביו"ט ועכ"ח מטעם הנ"ל א"כ אמאי אומרי' אותו בסוף, ודוחק לומר דקאי על מקראי קודש שהזכיר מקודם תחלה למקראי קודש כו' דפשוטו מורה דקאי על שבת וצע"ק:

(ז) כ' בס' שבילי דוד, בשבת בשחרית דרגילי' לאכול מיני מזונות דמברכין עליהם במ"מ גם הם צריך לכסות קודם הקידוש דבמ"מ קודם לפה"ג, עיין מג"א סק"כ, וכבר קדמו בזה בס' חיי אדם ה' שבת כלל ו' סי' י"ג ע"ש -- [וע"ע בס' ש"ד הנ"ל דהסכים להמג"א סק"א דאם אין לו אלא כוס א' של שבת קודם ליו"ט ודלא כשג"א סי' ס"ב וצ"ע בזה)]:

(ח) ברמ"א סעיף י"ב וי"א דלכתחלה יש ליטול ידיו קודם הקידוש ולקדש על היין וכן המנהג פשוט במדינות אלו ואין לשנות רק בליל פסח עכ"ל עיין בתשו' שואל ומשיב חמישאה סי' י"ח שחקר ע"ד שאין אנו נוהגין ליטול ידים קודם קידוש בליל שבת כמ"ש רמ"א הלא כל מנהגינו עפ"ד רמ"א ז"ל [כמליצת ח"ס] ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א, ע"ש שהעלה כמה טעמים בדבר (וא' מהם דאם יטול ידיו תחלה הרי מראה שרוצה לאכול פת א"כ צריך להקדים המוציא לברכת היין ע"ש באריכות):

(ט) מי שקידש על היין ואח"כ נודע לו שהי' יין נסך מסתם יינם שלנו יצא י"ח קידוש דבעבירה דרבנן בשוגג דלא בעי כפרה (עיי' בחו"מ סי' רל"ד בנתיבות) לא שייך מצהב"ע (תשו' חסד לאברהם מהד"ת או"ח סי' ל"א):

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה