ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן רסה
(א) בפמ"ג באשל סק"ג כ' ואני העני מסופק אם נתן כלי שיש בו יי"ש וכדומה לקבל שמן הנוטף ליי"ש זה מבע"י אם אסור לטלטל הכלי או לאו כי דשיל"מ באינו מינו בטל הוא, והספק הוא אם בעינן סמ"ך בכל מין בא"מ אף מ"ה או דילמא דוקא באכילה כי חיך אוכל יטעם ודבר הניכר ל"ש ביטול כמ"ש חה"ר בחולין צ"ז משא"כ טילטול מוקצה י"ל ברובא בטל כה"ג או דילמא אין ביטול לחצאין ע"ש. ועיין מ"ש מורי זצ"ל במהר"ם שיק או"ח סי' ט' ליישב קושי' התוס' ביצה דף ל"ט ריש ע"א על תי' רב אשי דהוי דשיל"מ דהא התם הוי מין בשא"מ ותי' מורי דהנה קשה קושי' ש"מ שם שהקשה מאי פריך ולבטלי מים ומלח הא ליכא ס' אמנם א"ש דהא לענין תחומין דלאו מידי דאכילה הוא סגי ברוב ול"צ ס' וא"כ הרי כ' האחרונים הטעם דבשא"מ אפי' דשיל"מ בטל הוא משום דכבר פסק לגמרי שמו ומהותו וכאלו אינו, וכ"ז שייך באיכא ס' אבל בליכא ס' אפי' הוא כענין תחומין דבטל ברובא מ"מ לא פסק לגמרי ושוב אמרינן בי' דשיל"מ לא בטל ע"ש. ולפי"ז נפשט ספיקו של הפמ"ג דכאן, דממ"נ אם יש ס' הרי בטל אף שהוא דשיל"מ ואם אין ס' אף בשא"מ דשיל"מ לא בטל: