אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן רסג

סימן רסב

(א) במחבר ס"א יהא זהיר לעשות כר יפה וכו', במעשה רב להגר"א ז"ל כ' דהי' רגיל להרבות מאוד בנרות שמן זית וכו' ובהערות דברי שלמה להגאון ר' שלמה כהן מווילנא כ' סמך לדבריו מדא' בשבת כ"ג ע"ב חזא דהוה רגיל בשרגי טובא ולא אמר דהוה רגיל טובא בשרגי ש"מ דכל המרבה בנרות ה"ז משובה וזוכה לבנים ת"ח. ועוד דמלבד הטעם שאחז"ל בהדלקת הנר משום שלום בית שמעתי ממו"ר הגאון ר' יעקב בארינו ז"ל דכוונו עוד בזה להוציא מלבן של צדוקים שאומרים דאסור להדליק נר בע"ש וסמכו עצמם על קרא דלא תבערו וכו' אבל כ"מ שפקרו הצדוקים תשובתם בצידן כמ"ש בס' מגיד משרים למרן הב"י ז"ל בפ' ויקהל דמש"ה הוצרך הכ' לפרש דלא תבערו אש "ביום השבת" דהלא בשבת עסיק וקאי קרא והול"ל לא תבערו בו אש בכל מושבותיכם. אלא בא להוציא מלבן של צדוקים דדוקא "ביום השבת" עצמו אסור להבעיר אבל להבעיר בע"ש שידלק בשבת שרי ועפי"ז י"ל דמצוה להרבות בנרות כדי לפרסם הדבר יותר כמו שמצינו גבי קצירת העומר (עיין מנחות דף ס"ה ה"א במתניתין דשם וגם במה דהי' מהדר להדליק דוקא בשמן זית דלא נזכר בפוסקים רק לגבי ניח כתב סמך לדבריו ממשנה דר"פ במה מדליקין ע"ש:

(ב) ברמ"א שם ויכולין להוסיף, בס' ל"ש הביא בשם מחצית השקל קושי' מסי' תע"ב דאסור להוסיף על ד' כוסות משום דרק ד' לשונות של גאולה הם, וכאן ג"כ רמז לב' כרות ועכ"ז רשאי להוסיף:

(ג) במג"א בס"ד אלא ודאי פת עדיף, כ' בס' שבילי דור י"ל דילמא יש לו פת ואינו לחם שלם, מזה משמע דגם בזה מקדשין כל שמברך עליו המוציא אף דאין שלם עכ"ל ועיין מ"ש אי"ה לקמן סי' ער"ב ענף ג' – ועיי' במחצה"ש כאן נסתפק אם לחם משנה קודם לנר, לפמ"ש מג"א סי' רנ"ד ס"ק כ"ג דלחם משנה אינה חובה כ"כ ע"ש:

(ד) במג"א סק"ז ומ"מ האיש יתקן הנרות (כתבים) בתוס' רע"ק איגר למשניות פ"ב דשבת כתב בשם ש"ל רמז לזה ממתני' דקתני על ג' עבירות וכו' בנדה ובחלה ובהדלקת הנר, אמאי לא תני סתם ובנר כמו דתני ובחלה ולא תני ובהפרשת חלה אלא התנא רצה לרמז שבעה"ב יתקן את הנרות ואשתו תדליק ומשו"ה תני ובהדלקת הנר לומר דהתיקון לאו עלה רמי ע"ש ובדרך אגב אעתיק מ"ש בזה בהגהות רש"ש (שבת דף ל"א) במשנה ובהדלקת הנר, בתור"ע בשם ש"ל דקדק אמאי לא תני ובנר סתם כאינך, ולע"ד נראה דזה אין סברא דלהוי להו עונש מיתה בעבור שאינן נזהרות להדליק את הנר שהוא אינו רק מד"ס (עי' רמב"ם רפ"ה) דבשלמא נדה היא בכרת, עיסה הטבולה לחלה במיתה ביד"ש, אמת הוא שכל העובר עד"ת חייב מיתה ביד"ש אבל לחשבה בהדי הני אין לנו (עיי' מו"ק כ"ד בתוד"ה הא וברא"ש שם) לכן נ"ל דהכוונה בכאן על שאינן זהירות בהדלקת הנר מבעו"י ומחללות את השבת באיסור סקילה [דומי' דא"ר אחא לקמן בברייתא בעון שמכבסות כו' בשבת] ולזאת סמך לה ג' דברים צריך אדם לומר כו' עם חשיכה כו' הדליקו את הנר, וכן ספק חשיכה כו' ואין מדליקין את הנר, דנדחק רש"י לומר דזו ואצל"ז קתני, והגמ"ר והרע"ב פי' דהיינו ע"י נכרי אבל למ"ש א"ש משום דכולן לא תני הכא רק אגב דאין מדליקין דבה עסיק תנא ואזיל, ועי' לעיל כ"ה ב' בתד"ה הדלקת נר עכ"ל. (ופלא בעיני לרוב בקיאותו בש"ס וראשונים ואחרונים. שלא ראה שכבר קדמו בעיקר הדברים, הפנ"י ז"ל שבת כ"ה ע"ב בתוס' ד"ה הדלקת נר הנ"ל ע"ש):

(ה) בפתחי תשובה לעיל סי' רס"א חקר בקיבל עליו שבת הרבה קודם חשיכה אם יכול לשאול עליו כמו ששואלין על הנדר כיון דאמירתו גרמא לי' ע"ש, ולא ראה דברי האלי' רבה כאן ס"ק ל"ח דהניח זה בצ"ע. [ועיי' בס' דבש לפי מערכת א' אות ל"ט וד"וק]:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה