ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן ריב
(א) במחבר ס"א כל שהוא עיקר וכו' מברך על העיקר ופוטר את הטפילה וכו' ואפי' פת שהוא חשוב מכל אם הוא טפל כגון וכו' מברך על הדג ופוטר הפת כיון שהוא טפל – בס' שבילי דוד בפתיחה כללי ברכות דף ז' חקר אם אכל לשובע דחייב מה"ת האיך נפטור מברה"מ אם הוא טפל לדבר שמברכין בנ"ר דמה"ת זה וודאי לאו ברכה כלל ואולי י"ל כל שאוכל לשבעו זה לא מיקרי טפל ואם צריך לאכול לשבעו בשביל טפל מסתברא דחייב לברך ברה"מ או אולי י"ל דדמי למי שאוכל באונס דמבואר בסי' ר"ד דאין מברך עליו וכמ"ש שם בפנים סק"ט ליישב קו' מ"א שם עכ"ל:
(ב) בס' חיי אדם כלל נ"ו אות ג' כ' אם הטפל הוא פת והוא גדול כביצה אזי צריך נט"י בלא ברכה ולכאורה צ"ע לפימ"ש הגר"א ז"ל לעיל סי' קנ"ח ומובא בחת"ס או"ח סי' קכ"ז דמאי דלא בעי בהמ"ז לא בעי נמי נט"י ואפשר כיון דבעלמא שיעור כביצה בעי בהמ"ז אף כאן בעי נט"י בלי ברכה עכ"פ אמנם בשו"ע התניא (להגאון מו"ה שניאור זלמן זצ"ל) כתב דכל פת שהיא טפילה לענין ברכה היא טפילה ג"כ לענין נט"י וא"צ ליטול ידיו אפי' אוכל כביצה ע"ש: