אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן רי

סימן רט

(א) במג"א סק"א מביא ע"ת סי' ר"ז שכ' בשם כנה"ג לחלק בין יוה"כ לבהמ"ז וס"ל דבב"ה אפי' שהם יותר מכא"פ מצטרף ע"ש ר ובס' אמרי בינה להגאון מו"ה מאיר אש זצ"ל בח"ת לסוגי' דכותבת הגסה דף נ"ח כ' וז"ל וגם על הכה"ג ופמ"א בתשו' שכ' דלענין בהמ"ז מצטרף אפי' לא אכל הכזית בכא"פ דתליא רק במעין יש לעיין דא"כ מה הקשו הראשונים מהך דסוכה דאמרי' דלילה ראשונה חובה מכאן ואילך אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל מהא דאמרינן בברכות דבי"ט לא סגי דלא אכיל צריך לחזור ולברך בה"מ אם לא הזכיר של יו"ט ולדידהו הרי י"ל דמשום י"ט א"צ לאכול בכדי א"פ ובלילה ראשונה של פסח וסוכות צריך לאכול בכא"פ כמפורש בפסחים גבי מכור ודוחק לומר דלשון אי בעי לא אכיל לא משמע כן ר והרא"ש בפ' ע"פ כתב דצריך לאכול כזית מרור משום דמברך על אכילת מרור והרי בבה"מ אומר שאכלנו משלו וכ' התוס' והרא"ש דלכך צריך לאכול כזית להוציא אחרים ואפ"ה לדידהו סני אם לא אכל בכדי א"כ -- והיותר קשה על דבריהם הוא מסוגיין דמסקינן דעכ"ח ככותבת א"א להיות יותר מכביצה דכיון דברהמ"ז בכביצה והשתא כביצה שבועי משבע ייתובי לא מייתבא דעתי', והנה מפורש לקמן דככותבת ביוה"כ אין חייב אא"כ אוכלו בתוך כדי א"פ לקמן דף פ' ע"ב והביאו כן בשם התוספתא ומשמע וודאי דאפי' אוכל ב' וג' כותבות ולא אכל אחת מהן בכדי א"פ אינו חייב, ואם לענין שביעה א"צ בכא"פ ואם אכל כביצה ביותר מכא"פ צריך לברך בה"מ ועכ"ח דשבועי משבע וא"כ כ"ש דמייתבי דעתי' ועכ"ח ביותר מכא"פ כיון דלא מייתב דעתי' כ"ש דלא משביע ודלא ככ"ה ופ"מ ע"כ דבר קדשו – וממוצא הדברים תבין ותשכיל דליתא גם לסברת הפמ"ג באשל סק"א שכ' רק אם אכל כזית דמברך בהמ"ז ואכלת אז אמרינן דיותר מכא"פ אין מצטרף אבל אם אכל עד ששבע בבהמ"ז חייב מ"ה אף שאכל מעט מעט ע"ש, ולהנ"ל ליתא במח"כ קדושת תורתו דא"כ מה הקשו הראשונים מהך דסוכה וכו' כנ"ל וכבר כתבתי לעיל בסי' ק"צ ענף ג' בשם מנחת חינוך דהשביעה צריך להיות בדרך אכילה ואל"ה לא מיחייב וצ"ע:

(ב) במג"א סק"ד ביאר שיטת הר"י ועיין פמ"ג ויד אפרים ובתשו' תפארת צבי חיו"ד סי' מ"ח אות ה' מביא קושי' מהגאון ר' עקיבא איגר זצ"ל על המג"א שפי' להר"י לא הוי זית ברי' כיון שאינו ראוי כולו לאכילה א"כ אמאי צפור טמאה הוי בכ"ש דהוי ברי' הא אין עצמות ראויין לאכילה ועיין מ"ש בזה:.

(ג) במג"א סק"ו משמע אפי' כוונתו לאכילה דומי' דיהונתן וכו' וצ"ל כיון שנפשו חשקה לאכול יותר ונמנע רק משום איסור מקרי טעימה ע"ש וביערת דבש דפוס לובלין דף קכ"ח תמה הא יונתן לא ידע דאביו השביע וא"כ כשלא אכל כשיעור לא הי' מחמת איסור כי הוא לא ידע שהשביע אביו כלל ותירוץ בדרך חריף כדרכו בקודש ע"ש:

(ד) בענין ברכה על שתיית טוטי"ן (טאבאק רויכען) שהעיר המג"א סק"ט עיין בתשו' כתב סופר או"ח סי' כ"ד שהאריך בזה ומסיק דבמילי דברכות אזלינן להקל:

(ה) בענין שיעור שתיי' לברכה אחרונה עיין פלפול נעים בתשו' נחלת בנימין או"ח סי' נ"ב ומסקנתו דאין לברך ברכה אחרונה אלא אם שתה שיעור רביעית וסיים בזה"ל ודע דשיעור רביעית א"ע לפי הדין דש"ס ופוסקים הוא כביצה ומחצה מ"מ האריך הצל"ח פסחים (דף קי"ו ע"ב) כיון דבזמנינו נתקטנו הביצים ממה שהיו בימים הקדמונים א"כ צריך להיות עתה כפול היינו כשיעור ג' בצים ואם תמלא הכלי על כל גדותיו במים ותתן בכלי ג' בצים המים שנופלים מכלי הוא שיעור רביעית והחת"ס או"ח סי' קכ"ז האריך מאוד בזה וסיים להלכה ולמעשה רביעית משערין כג' בצים בזמנינו אמנם הזתים נשארו כשיעור חצי ביצה בינונית שבזמנינו עיי"ש ועיי' בשו"ת תשובה מאהבה חיו"ד הל' חלה וכו' ועיי' בשו"ת אמרי אש או"ח סי' ל"ג מה שהאריך לפלפל על תשו' החת"ס ולדעתו שיעור רביעית גם עתה כביצה ומחצה ולצאת ידי כולם ושלא להכניס בספק ודאי יזהר לשתות כשיעור ג' בצים ויחולו ברכות על ראשו עכ"ל ועיין בהסכמה על הצל"ח ברכות דפוס יוזעפאף מהגאון ר' יוסף שאול זצ"ל מלבוב מ"ש לענין השיעורים דהבצים נתקטנו כן מצאתי בתשב"ץ ח"ג שכ' לענין שיעור המקוה שנתקטנו השיעורים וכן מצאתי בס' המנהיג הל' פסח אות ל"ה שהביצים נתקטנו עכ"ל ועיין בזה בקונטרס תל תלפיות מחברת ט' אות ל"ה ועוד שם בדף ע"א בשם תשו' הגאונים שלכן תלו החכמים השיעורים בפירות ובבצים שהן קיימים בכל עת "ואין משתנים" ע"ש המשך הפלפול בכמה מכתבים שאחר זה:

(וי"ו) לענין ברכה אחרונה על שתי' קאפעע חם עיין בתשו' מהר"ם שיק או"ח סי' פ"ה שהאריך בזה וסיים בזה"ל ולמעשה כבר כתבתי שאני סומך על דברי השע"ת הנ"ל לברך אחר השתי' יען שאינו חס כל כך ושיעור אכ"פ כתב מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל חלק ששי סי' ט"ז שהוא לערך ח' מינוטען ובקאפעע מסתמא אינו נמשך השהי' והשתי' יותר מח' מינוטען והנ"ל כתבתי עכ"ל וע"ע בתשו' נחלת בנימין הנ"ל סי' נ"ג:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה