ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן קעד
(א) בס' אבן העוזר הביא דעת המג"א ס"ק י"ב ור"ס קע"ז דאם קבע סעודתו על שאר דברים ואין רוצה לאכול פת רק לברך עליו המוציא שצריך לברך על כל דבר ודבר דשמא הפת אינו פוטר עד שדעתו לקבוע עליו סעודתו וחולק עליו וכ' דפשוט הוא דפת פוטר מ"מ הכל וכו' והטעם כיון דרוב פעמים בא הפת לקביעות סעודה לא פלוג חכמים אבל החיי אדם כלל מ"ג סי' י"ב מחמיר כהמג"א. והנה המג"א נסתפק בפת ולכאורה הה"ד יש לספק ביין דפוטר כל מיני משקין אם רוצה לשתות שאר משקין ואין רוצה לשתות יין רק לברך עליו בפה"ג אם בכה"ג פוטרן היין. וראיתי בס' חיי אדם ונשמת אדם כלל נ"ה שכ' דספק המג"א הוי גם ביין ואינו פוטר בכה"ג אבל באמת המעיין במג"א ר"ס קע"ז יראה דעיקר ספיקו של המג"א הוא מחמת דלא קיי"ל כר' חייא דאמר פת פוטר כל מיני מאכל אלא דוקא בקובע סעודתו על הפת וכו' ע"ש א"כ ביין דקיי"ל בסי' זה ס"ב יין פוטר כל מיני משקין י"ל דפשיטא לי' למג"א שהוא פוטר בכל גווני ולא נסתפק אלא בפת ועיין בפרמ"ג באשל ר"ס קע"ז ותמצא דגם הוא כ' כן וכן נוהגין העולם ביין קידוש דיום שמקדשי' ומברכי' עליו כדי לצאת ידי קידוש ואח"כ שותין יי"ש והוא עיקר שתייתם ודלא כנשמת אדם:
(ב) במחבר ס"ד וי"א שאין ברכת יין הבדלה פוטר עיין מג"א סק"ה ובהגהות דגול מרבבה תמה דהרי כוס שני של ד' כוסות בא לצורך מצוה ואינו לצמאו (ואפי"ה פוטר היין שבתוך הסעודה) וא"כ למה יגרע כוס של הבדלה מכוס זה עכ"ל ולחומר הנושא נלע"ד דכוס שני של ד' כוסות דמיא לכוס של קידוש דכמו כוס קידוש הוי צורך סעודה משום דאין קידוש אלא במקום סעודה ה"ה כוס שני דבעי לשתותו ג"כ במקום סעודה גם הוא צורך סעודה מקרי ויש להמתיק הדברים עוד יותר דכיון דצריך לשתות כוס שני קודם סעודה עיין סי' תע"ג ס"ז א"כ עד שלא שתה כוס שני לא יכול לסעוד נמצא דהוי צורך סעודה ממש משא"כ בכוס של הבדלה דלא שייכא לסעודה כלל כנלע"ד:
(ג) בהא דיין פוטר כל מיני משקין כ' בתשו' חת"ס או"ח סי' דפוטר הקאפעע וגם הצוקער הטפל אל הקאפעע ע"ש:
(ד) פת אינו פוטר היי"ש וגם הקאפעע ששותין לאחר האכילה וצריך לברך עליהם דדוקא שאר מיני משקה נעשה טפל לפת משא"כ אלו שאין באין אלא לעכל המזון (חיי אדם כלל מ"ג סי' י"א) ומש"ל ענף א' מצאתי שוב בתשו' נחלת בנימין או"ח סי' ס' שכ' ג"כ הכי ע"ש: