אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן קנט

סימן קנח

(א) ברמ"א ס"ז אין ליטול ידיו מאותן אבני' הקבועי' לכותל ועשה להם בית קיבול וברזא אבל אם היו כלים תחלה וחברם לכותל נוטלין ממנו. ובטו"ז סק"ח כ' דהרמ"א למד דין זה לחלק בין קבעו ולבסוף חקקו לחקקו ולבסוף קבעו מהאגודה שכתב בפ' המוכר בית דאין ליטול מים לאכילה מאותן אבנים וכו' וסיים עיין פ"ה דפרה וכוונתו למשנה דהשוקת שבסלע אין ממלאין בה ואין מקדשין בה ושם מיירי דוקא בקבעו תחלה וע"ז הקשה הטו"ז ב' קושיות א' אמאי פסק האגודה להחמיר בנט"י וכו' וב' הא אמרי' בב"ב שם שאני שאיבה דהיא דרבנן וא"כ תקשה לך דלענין נט"י יש לנו להקל לרבנן דהוי כלי אפי' קבעו תחלה כיון דנט"י מדרבנן וזהו כלי מן התורה וכו' יעי"ש, ועיין בתשו' חת"ס יו"ד סי' קצ"ח שהאריך בזה ומביא שם באות ט' דבנט"י סמכוהו אקידוש מי חטאת ועשאוהו כשוקת ממש לחלק בין קובעו תחלה לחוקקו תחלה וסברא זו דנט"י דומה לקידוש מי חטאת כ' ג"כ בס' חמד משה עיי"ש (ועיין במג"א ריש הסימן אין נוטלי' לידים אלא בכלי דאסמכינהו רבנן על מי חטאת וכו' והוא לקוח מב"י שהביא כן בשם הרשב"א בשם ה"ג ע"ש) ועיין עוד בזה בס' יוסף דעת והגרי"ש מלבוב בהשמטות לה' מקואות סי' ר"א ובתשו' הרי בשמים מהד"ת סי קל"ד:

(ב) במג"א סק"ד מביא בשם השל"ה דאין ליטול ידיו מהקנקן שקורין גיסקאנן דרך הדד שבולט כי לא נעשה לקבלה וכתב עלי' וצ"ע דעיקר נט"י בכלי ילפי' מכיור והכיור הי' לו דדים כדאיתא ביומא וצ"ל דאותן היו כמין שפופרת שמקבלין מים כו' עכ"ל. וכתב בס' חידושי רז"ה תמיהני דכקמן ס"ק י"ט מביא בשם אגודה דבכיור היו הדדים ברזות ולא היו בית קיבול כלל ע"ש וצ"ע, והנה בימיו עדיין לא הי' נדפס הפמ"ג ולא ראה שכבר תמה כן עליו:

(ג) אם יכולי' ליטול ידים מן הפלומפין עיי' בפמ"ג במשבצות ס"ק י"א שחקר בזה ובתשו' נחלת בנימין או"ח סס"י מ"ח כ' דאחרונים כתבו שאין ליטול ידים בפלומפין שאין כאן כלי עכ"ל:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה