ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן קנא
(א) במחבר ס"ו מותר לכנס בב"ה במקלו וכו' ויש אוסרים ליכנס בו בסכין ארוך וכו' וכו'-- במעשה רוקח על הרמב"ם כתב שאין להשוחטים לבוא לבהכנ"ס עם החלפים ע"ש ומיהו ממבי"ט משמע שאין קפידא שהרי כ' דאסור לשחוט בבהכנ"ס הובא במג"א כאן סק"א– אלף המגן ס"ק י"א:
(ב) במג"א ס"ק ט"ו הקשה אמאי מהני תנאי בבתי כנסיות שבחו"ל משום דכשיבא הגואל במהרה תפקע קדושתן הא אמרי' בגמ' עתידין כל בתי כנסיות שבבבל שיקבעו בא"י ואין לומר דדוקא הבנין יקבע בא"י אבל הקרקע תשאר בח"ל דהא יליף ק"ו מתבור וכרמל והתם הקרקע נקבע בא"י ועיין תירוץ ע"ז בתשו' חתם סופר או"ח סי' למ"ד:
(ג) בס' שירת ישראל (דפוס ירושלים תרנ"ז) דף ל"ב ע"ב מביא בשם הגאון בעל מעון הברכות ז"ל לפרש ילקוט פליאה בכתוב לבני קרח וגו' יסודתו בהררי קודש זש"ה תבור וכרמל ופי' עפ"י ד' המג"א הנ"ל דגם קרקע הבהכנ"ס יוקבע בא"י מאחר דילפי' בק"ו מתבור וכרמל והתם הקרקע נקבע בא"י וזו כוונת הילקוט יסודתו בהררי קודש וכו' כי גם היסוד יוקבע בהררי קודש וסיים זש"ה תבור וכרמל וגו' ק"ו לקרקע בהכנ"ס והבן:
(ד) ובהגיע לידי ס' שירת ישראל הנ"ל אמרתי כי ראוי מאוד להעתיק פרפרת נאה שכתב שם ידידי הגאון מו"ה צבי יחזקאל מיכלזאהן אבדק"ק פלונסק יע"א על קושי' ממג"א לעיל סי' צ' סק"ל לדעת הר"ן דעשה דלעולם בהם תעבודו הוא משום לא תחנם וכל שאינו לטובת העבד רק לצורך מצוה לא שייך העשה א"כ מה פריך בברכות מ"ז ע"ב והא מצהב"ע היא הא לפי"ז ליכא עבירה כלל, ותי' ידידי הגאון הנ"ל דהנה צריך להבין דבגיטין ל"ח ע"ב לא פריך מצהב"ע היא ובברכות מ"ז פריך לה גם צריך להבין דבגיטין מביא המימרא דכל המשחרר עבדו וכו' בשם ר"י אמר שמואל ובברכות מביא המימרא רק בשם ר' יהודא לחוד, אבל ניחא שפיר דהנה בתוס' סוטה דף ג' הקשו בתלתא דס"ל לר' ישמעאל שהם רשות ולא חובה א"כ חסרו להו ג' מצות ממנין תרי"ג, והביא בס' המקנה ח"ג כלל נ"ה פרט ט' בשם הגאון ר' אברהם ברודא ז"ל דר' ישמעאל לשיטתו דס"ל ארבע ציציות ארבע מצות הן ואפיק תלת שהן רשות ועייל תלת דציצית וע"ז הקשה הגאון ר' דוד דייטש להגאון חת"ס ז"ל הא שמואל סובר במנחות כר' ישמעאל וס"ל לעולם בהם תעבודו חובה א"כ אייתר מצוה אחת על תרי"ג עיי"ש אבל ראיתי לח"ס שתירץ עפ"י סברת הר"ן בשם י"מ דעשה דלעולם ב"ת הוא משום לא תחנם א"כ אין זאת מצוה מיוחדת רק נכלל בכלל מצות לא תחנם ולא הוי יותר מתרי"ג לשמואל ע"ש וא"כ הכל עולה יפה דבגיטין קאי אליבא דשמואל והוא סובר כר' ישמעאל בציצית ומוכרח דסובר לעולם ב"ת הוא משום חנינה כנ"ל וא"כ אין להקשות מצהב"ע היא דהא לסברת הר"ן ליכא עבירה כלל, אבל בברכות קאי לר' יהודא ואליבא דדינא דציצית מצוה אחת וליכא קושית הגר"ד דייטש ז"ל ואין ההכרח לומר כסברת הר"ן דלעב"ת הוא משום חנינה וכקושית הרשב"א מגר תושב דמותר ליתן לו מתנת חנם ומכ"ש לעבד ורק כוונת הגמ' מצוה שאני היינו דדוחין העשה דלעולם ב"ת משום מצוה ולזאת מקשה הגמ' שפיר מצהב"ע היא ומיושב קושי' המג"א הנ"ל והוא נכון מאוד ע"ד הפלפול:
(ה) אם יכולין לבנות בהכנ"ס במקום שהי' תחלה רפת בקר עיין בתשו' מהר"ם שיק למורי זצ"ל או"ח סי' ס"ז וס"ח פלפול ארוך עם הג' השואל ודעת מורי זצ"ל דודאי דבר מאוס לגבוה מה"ת אסור אבל ה"ד כל זמן שהדבר מאוס במקומו ובשעתו אבל אחר שפינו הדבר המאוס וסילקו ומירקו וטהרו את המקום המאוס ההוא אזדא לי' מיאוסתי' ומותר עיי"ש: