ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן קמג
(א) בא"ר סק"ה פסק אם נמצא תיבה כפולה צריך להוציא ס"ת אחרת דכל יתר כנטול דמי והפרמ"ג חולק עליו. ובס' לשון חכמים דף י"ג הביא ראי' לפמ"ג דהמג"א סי' ל"ב ס"ק ל"ג כ' דהראב"ד הכשיר תפילין שנמצא בהן תיבות כפולות ולבי מגמגם אלא שאין אני כדאי לחלוק ע"ש ועכ"פ בנידון זה כ"ע מודים דאין מוציאים אחרת וכו'. והנה גם הנוב"י מהד"ק חיו"ד סי' ע"ד הביא ראי' מד' הראב"ד הנ"ל דאין לפסול ביתר אות או תיבה אמנם הגאון מהרא"ז מרגליות ז"ל בס' שערי אפרים (שער ה' פתחי שערים סעיף ח') דחה דברי הנוב"י וגם הסיר השגות הפמ"ג שעל הא"ר ומסכים עמו לדינא דאם נמצא תיבה כפולה צריך להוציא אחרת וכ"כ גם בתשו' בית אפרים חיו"ד סי' ס"ד וקיי"ל הלכה כבתראי (ובהגיע לידי ס' שערי אפרים מצאתי בו דרך אגב שכתב בשער ד' סי' ו' וז"ל אחר שראה המקום שיש לו לקרות משם ונשק לו אומר בקול רם ברכו כו', ותימה רבה מזה על בעל עתים לבינה שהבאתי לעיל סי' קל"ט ענף ד' דמה שמנשקין אותיות ותיבות הס"ת הוא מנהג שטות, האיך אפשר לומר מנהג שטות על מה שהביא גאון עוזנו בעל שערי אפרים זצ"ל שצריך לעשותו) ועיין בשו"ת דברי חבר בן חיים דף קי"ד ע"ב דאם הענין נשתנה מחמת הכפילות ודאי הדין עם הא"ר וכן הורה בס"ת שנמצא בפ' חיי שרה בת אחי אחי אדוני דיש להבין שלא היתה בת אחיו כ"א בת אחי אחיו והכוונה אחיו מצד אחד ועיין בתשו' חת"ס או"ח סי' כ"ד שהעלה בכל טעות שאין מוציאין אחרת מ"מ ראוי שהמפטיר יעלה למנין שבעה דהרי מן הדין עולה וכיון שיש בזה חשש ברכה לבטלה מה לנו להרבות בברכות ע"ש:
(ב) בח"ת שלי לפ' אמור כתבתי וז"ל. לנפש לא יטמא בעמיו פרש"י בעוד שהמת בתוך עמיו יצא מת מצוה, נשאלתי בס"ת דפה שנמצא בו בשעת קריאת התורה בעמיו חסר יו"ד והוריתי שא"צ להוציא אחרת וחילי דילי ממ"ש הא"ר וחיי אדם הל' קה"ת היכא שנמציא וחמשתיו חסר י' בין ת' לוא"ו אע"ג דנוכל לקרות כאלו כתיב ביו"ד כיון דדרשינן מיני' בפ' הזהב מיתורא דיו"ד שהתורה ריבתה חמשיות הרבה א"כ צריך להוציא אחרת, והתינח התם אבל כאן גבי בעמיו דלא דרשינן כלום מיתורא דיו"ד דדרשת חז"ל יצא מת מצוה הי' נשמע גם מתיבת בעמו בלא יו"ד ע"כ נ"ל דא"צ להוציא אחרת:
(ג) אם נטף טיפת שעוה על אותיות ס"ת בשבת ואין האותיות נראין, כתב הבאה"ט סק"ט בשם תשו' שבו"י ח"ב סי' ד' בשם ליקוטי פרדס שאין שם פיסול על ס"ת בשביל זה והוא ז"ל דחה דבריו וכתב דפסול וכ"כ שם בשם חינוך בית יהודא סי' ה' וכן פסק בתשו' פרח שושן כלל ב' סי' ב' אך אם נתייבש השעוה שיוכל להסירה כלאחר יד דהיינו שיכפול הגויל של ס"ת ועי"כ יפול כתב בתשו' שבו"י שם שמותר ואין כאן משום ממרח, ובתשו' רע"ק איגר מהדו' תנינא סי' י"א כתב דאסור מטעם אחר לא משום ממרח רק כיון דע"י השעוה לא הי' ראוי הס"ת לצאת בקריאה מתוכו ומכשירו ע"י הסילוק הוי מתקן מנא, וכמ"ש הר"ן פ"ג דסוכה דלמ"ד לולב צריך אגד אסור לאגדו ביו"ט דהוי מתקן מנא וכ"כ במג"א סי' שי"ז סק"כ דאסור לתלות ציצית בשבת אפי' בכריכה בלבד דהוי מתקן מנא ע"ש: