ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן קלט
(א) ברמ"א ס"ג כמו שאר העולים שקוראים אותם בשמם פלוני בר פלוני – הטעם שנהגו לקרות לס"ת לכל א' בשמו ושם אביו עיי' בס' צרור החיים שנדפס באוהעלי בסוה"ס ובשו"ת דברי חבר בן חיים דף ק"י ע"א ובס' מקרי דרדקי ריש פ' במדבר וכל המשנה ידו על התחתונה (ובתשו' בנין ציון החדשות סי' קע"ב כתב בין שני חצאי לבנה ומה שכתב מר נ"י שברוב גלילות אשכנז נתפשט המנהג שאין קורין אותו לתורה בשמו ח"ו לומר כן שכבר נתפשט המנהג הרע שלא להזכיר שם ישראל עוד ברוב אשכנז כי כאשר אחשוב רק בגלילות ומקומות מעטים הוא שנהגו כן עכ"ל):
(ב) עוד שם ברמ"א וכן אם איכא למיחש לאביו המומר, הגיה בס' שמן המאור דצ"ל לאיבת המומר וכ"ה בשו"ע דפוס ישן וכן ראיתי בשו"ע של האלי' רבה:
(ג) עוד שם ברמ"א ואסופי ושתוקי קורין אותו בשם אבי אמו, בס' מגן גבורים פקפקו הרבה על דין זה דדוקא בני בנים הן כבנים אבל לא בני בכות והא דמבואר ביבמות דף ס"ב דגם בני בנות הם כבנים ה"ד לענין פרי' ורבי' משום דלשבת יצרה בעינן והאיכא אבל לענין שאר דברים הדבר ברור שאין בני בנות כבנים ולכן כ' באלף המגן סק"י דטוב יותר שיקראנו בשמו ואי משום שלא לביישו אין הביוש כ"כ גדול כמו במומר ע"ש:
(ד) במחבר ס"ד ופותח הספר קודם שיברך ורואה הפסוק שצריך להתחיל בו י"נ הרה"ג מו"ה שמעון צבי ווייגר ני' מקריפטש כ' לי ח"ל:
ועי' בס' עתים לבינה דכ' דלא יפה עושין שמעבירין מפה או קצה הטלית על אותיות הס"ת כדי לנשק דיוכל לבוא למחיקה בשם ולמחיקה בשבת ויו"ט כי מצוי שם לחלוחית מניצוצות פה הקורא וכדומה ונכון להכריז כי הוא מנהג שטות ודי ברואה האותיות והתיבות כמ"ש בש"ע כאן ע"ש, אמנם באמת המנהג הזה כבר נתפשט ברוב ישראל ועושין כן כדי לחבב המצות כמו שמנשקי' הציצית מה"ט ועל עניינים כאלו נאמר הנח להם לישראל אם אינם נביאים וכו' ע"כ לדעתי לא נכון לבטלו ועיי' בס' לשון חכמים דפוס פראג דף ו' עמוד ד' בשם ספר יוסף אומץ לפתוח הס"ת ולכבדה נשיקה בשעת פרידתו ע"ש מבואר דהוא מנהג קדום לנשק אותיות ותיבות הס"ת דאל"כ למה צריך לפתוח הס"ת הלא יכול לנשקה מבחוץ ועיין ברמ"א סס"י תר"צ דאין לבטל שום מנהג וכו':
(ה) במחבר ס"י ברכה אחרונה אשר נתן לנו תורת אמת זו תורה שבכתב וחיי העולם נטע בתוכינו הוא תורה שבע"פ– הטעם דתורה שבע"פ נקרא חיי עולם י"ל עפ"י המדרש תנחומא ר"פ נח דתורה שבע"פ מתן שכרה בעוה"ב והיא חיי נצחיי:
(ו) ברמ"א סעי' י"א נהגו לוור למסיים לקרות התורה בכל פעם חזק באלף המגן מובא בשם הא"ר סי' תרס"ט שכתב בשם המ"ץ שיש לומר ג"פ חזק בגימטרי' משה וכ"כ בליקוטי חבר בן חיים ח"ר דף דף כ"ט ע בשם מרן ח"ס ז"ל ולא כמו שנהגו העולם לומר פעם הג' ונתחזק ע"ש:
(ז) עיין לעיל ענף ב' הבאתי הגה"ה ברמ"א ס' שמן המאור והראו לי שכ"כ גם יד אפרים: