אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן קלא

סימן קל

(א) ברמ"א ס"ב י"א דאין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וס"ת וכתב עטרת זקנים ור"א בן הורקנוס דבפ' הזהב דשמותי הוא ומסתמא לא הי' מתפלל בב"ה ונפל על אפיו צ"ל דארון וס"ת הי' לו בחדר או כיוון לשעה שהצבור הי' מתפללין עכ"ל, ולפימ"ש בהגהות חתם סופר ז"ל בשם עשרה מאמרות פרק כ"ז מחלק א' ממאמר חיקור הדין שהיודע לכוין כל צרכו בכח מחשבתו משוי לי' מקום ס"ת ולא כל הרוצה ליטול את השם יטול עכ"ל בלא"ה ל"ק מר"א בן הורקנוס דבודאי ידע לכוין כל צרכו:

(ב) במג"א סק"ז ובבהכנ"ס של נשים נופלין, כ' לי י"נ הרה"ג מקריפטש נ"י ר"ל אם מתפללין שם אנשים באקראי אבל נשים אין להם ליפול וכ"כ בהגהות זכרון אברהם (ומהמג"א נ"ל לפשוט מה שנשאלתי אי יאמרו אה"ר כשהכלה בעזרת נשים והחתן אין בבהכנ"ס ונראה דלא יאמרו אה"ר והבן):

(ג) כתב עטרת זקנים בשם מנהגי דורא שאם מילה בעיר אין אומרים תחינות בכל העיר הואיל ואליהו בא לעיר, וכמדומה לי שכן נוהגין, ושוב ראיתי כן בס' לקוטי מהרי"ח דף פ"ח וז"ל ובמדינותינו המנהג ברוב מקומות כמנהג דורא עכ"ל:

(ד) כתב בסידור עיון תפלה (בדיני פסח שני) מה שנוהגין קצת שלא לומר תחנון אחר סוכות עד ר"ח חשון י"ל מקום לסמוך בהגהות אשר"י מס' מו"ק פ' ואלו מגלחין סי' קל"ד שכ"כ לענין צדוק הדין ע"ש ותימה על מו"ר שלא הביאו בשע"ת שלו עכ"ל [עיי' במעשה רב להגר"א ז"ל שכ' "תחנון לא יאמר פסוק ויאמר דוד שנא' גבי פורעניות רק יתחיל רחום וחנון"]:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה