ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן קכד
(א) במחבר ס"ה על כל ברכה שאדם שומע בכ"מ אומר ב"ה וב"ש וכ' במג"א סק"ט ופשוט דאם עסוק במקום שאינו רשאי להפסיק אסור לאומרו, וכ' בחידושי רז"ה להגאון רו"ו אלעסק ז"ל דמברוך שאמר עד אחר התפלה בלחש אסור לומר ב"ה וב"ש דהא כ' המג"א שלא יאמר ב"ה וב"ש במקום שאסור להפסיק והעולם אינם נזהרין בזה עכ"ל:
(ב) ובהגהות דגול מרבבה כ' ע"ד מג"א אלו. וק"ו בברכה שהש"ץ מוציאו י"ח כגון ברכת שופר שלא יפסיק לענות ב"ה וב"ש ומורי ז"ל בתשו' מהר"ם שיק או"ח סי' נ"א כ' ליישב מנהג העולם שעונין ב"ה וב"ש על ברכת שופר ומגילה ודלא כדג"מ והכח להם לישראל אם אינם נביאים וכו' אמנם בס' חידושי רז"ה מהנ"ל כתב ג"כ כדברי הדגו"מ ובאמת שכן נהנו כל המדקדקים, ובס' שדה חמד (דינים) מערכת ה"א אות ט' הביא בשם ברכי יוסף סי' רי"ג דנכון שלא לומר אך אין למחות במי שעונה ב"ה וב"ש יעו"ש: