אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן פח

סימן פד

(א) בשערי תשובה מביא בשם תשו' מאמר מרדכי דאין חציצה פוסלת בטבילה של בעלי קריין ובס' מנחת חינוך מצוה ק"פ הביא בשם גדול א' שהוכיח דחציצה פוסלת בזה מגמ' יבמות דף מ"ה ע"ב מי לא טביל לקירוייו ע"ש ולפימ"ש הרי"ף שם דאי לאו גר הוא לא הוה טביל לקריו אין ראי' כלל משם דאין הכוונה דבטבילת קריו נעשה גר אלא כיון דטובל לקריו ונוהג בדרכי ישראל זה מעיד שודאי נעשה גר גמור והו"ל כאלו באו ב' עדים ומעידין שנתגייר בב"ד פלוני כראוי (ושוב מצאתי שכבר קדמני בזה בס' הקובץ לרמב"ם פ"ד מה' ק"ש הלכה ח' ע"ש) ועיין בב"ח יו"ד סי' רס"ח שהאריך בביאור דברי הרי"ף כמו שכתבתי, והנה בהערות ששלח לי הרה"ג מו"ה ישראל הארניק נ"י מאבער וויקאוו יע"א הביא ראי' מגמ' הנ"ל לסברת המגדול עוז פכ"ט מה' שבת דבמצוה א' דאוריי' וא' דרבנן ליכא משום חבילות מדקאמר מי לא טביל לקריו ועולה טבילת קריו לטבילת גירות ול"א חבילות ועכ"ח משום דטבילת ערל מדאוריי' ולקרי רק מדרבנן ולפי הנ"ל אין ראי' משם – אמנם הטו"ז ביו"ד סי' הנ"ל סק"ח חולק על הב"ח וס"ל דטבילה לקריו או לנדה עולה אפי' לשם גירות ומ"מ אין ראי' משם לענין חבילות דכבר כ' המג"א ס"ס קמ"ז דדוקא בב' מצות של חובה שייך חבילות א"כ טבילת גירות אינו חובה דאטו מוטל על ע הגר חובה שיטבול הא אי בעי לא טביל ולא יהי' ישראל רק הוא מתנדב לטבול וליכנס בדת ישראל ולכך ל"ש בזה א"ע מצות חבילות חבילות, אבל הראי' שהביא במנחת חינוך דחציצה פוסלת בטבילת בע"ק ודאי ראי' נכונה היא לכאורה ומ"ש מורי זצ"ל במהר"ם שיק לתרי"ג מצות דהאי טבילה הי' לטהרות כבר הרגיש בזה במנ"ח עצמו ומשו"ה כתב "ונראה שם דטבילה זו הי' מתקנת עזרא כא לטהרות דהי' בבבל:

(ב) בשדה חמד (כללים) מערכת טי"ת כלל א' הביא קושי' בברכות דף ח"י ע"ב על מה שפירש רש"י גבי בניהו בן יהוידע דנחת וטבל לקריו שהוא כדי לעסוק בתורה דבניהו קדים לעזרא ועדיין לא היתה תקנה זו בימיו ותי' דבניהו נהג בעצמו כן ולא קבעה לדורות ואתא עזרא ותקנה לדורות וכו' ע"ש:

ג בתל תלפיות מחברת א' אות קל"א נדפס בשמי וז"ל:

ברמ"א או"ח פ"ח יש שכתבו שאין לאשה נדה בימי ראייתה להזכיר השם, והקשה במג"א סק"ב דהא י"א דנשים בבהמ"ז דאוריי' וא"כ איך יוכלו ליפטר ממ"ע דאוריי' במנהג שאין לו יסוד ותי' בכרם שלמה יו"ד סי' קצ"ה עפ"י מ"ש הש"ך סי' קע"ט סקי"א דשם בלשון חול אינו שם (ודברי ש"ך אלו נעלמו מהתמוהים חו"מ סי' כ"ז כמ"ש בכרם שלמה או"ח סי' קנ"ו ע"ב) וא"כ י"ל דלעולם תברך בהמ"ז אך השם תזכיר בלשון חול או תברך בלשון לע"ק לפי"מ דקיי"ל בסי' קפ"ה דבהמ"ז נאמרה בכל לשון עכ"ד, וקשה לי דא"כ איך פסק המחבר בסי' קפ"ד ספק אם בירך בהמ"ז חוזר ומברך מספק מפני שהיא מה"ת, הלא המחבר סובר בס"ס רט"ו כהרמב"ם דאיסור ברכה שאינה צריכה מדאוריי' ותקשי קושית הפר"ח סי' ס"ז אמאי חוזר ומברך הלא אם כבר בירך עובר בלא תשא דאוריי' ושב וא"ת עדיף וצ"ל כמ"ש פרמ"ג שם במש"ז דאתי ספק מ"ע דבהמ"ז ודחי ל"ת דלא תשא, ולדברי הכרם שלמה הא אפשר לקיים שניהם דיכול לברך בלשון לע"ז דליכא משום לא תשא דשם בלשון חול אינו שם כלל וכן קשה לענ"ד בב"י סי' ס"ז בשם ה"ר מנוח דספק ברכות לקולא משום חומר לא תשא, הו"ל לתקן בס' ברכות לברך בלע"ז עכ"ל – והיום בפתחי ספרים מצאתי ראיתי בתשו' רע"ק איגר סי' כ"ה שכ' דגם מברך בלשון לע"ז ברכה שא"צ עובר בלא תשא ואין ראי' מן הש"ך דמיירי לענין מחיקה ע"כ כ' דמותר למחוק שם בלשון לע"ז משום דהוי רק כמו כינויים דמותר למחקן חוץ מאותן שבעה המפורשות פ"ד דשבועות אבל לענין ברכה שא"צ דנפקא לן מאזהרה דלא תשא גם שם בלשון לע"ז אסור ע"ש, ועיין גם בתשו' בנין ציון סי' ס"ח שכ' על דבר שאלתך אודות הזכרת השם בלשון אשכנז אמת הוא שאני מזהיר מאוד בפרט בני ביתי שלא להזכיר השם לבטלה גם בלשון אשכנז שאף שהש"ך יו"ד סי' קע"ט כתב שאין זה שם קודש רק שם חול והוכיח כן ממה שאין איסור למחוק שם בלשון אשכנז לענ"ד אין מזה ראי' די"ל דרק לענין מחיקה אין קפידא שהלאו לא תעשון כן לה' אלקיך לא נאמר אלא על שם כתוב כזה והרי אפי' שם בלה"ק אם לא נכתב בקדושה דעת רוב הפוסקים שמותר למוחקו ולכן כיון שנכתב בלשון אשכנז הוא שם של חול אבל מ"מ חשיב שם וכו' ותדע דאם לא נחשב שם רק הנאמר בלה"ק האיך אמרינן דברכות ובהמ"ז ותפלה וק"ש נאמרין בכל לשון הרי לא מזכיר השם וברכה בלא שם אינה ברכה ואפי' נימא דשאני ק"ש ובהמ"ז דגלי קרא הרי עכ" גלי קרא בזה שהוא בכלל וברכת את ה' אלקיך א"פ הרי נחשב שם, ועוד למה פסקינן בכל ספק ברכות להקל משום חשש הזכרת השם לבטלה הרי יש תקנה לברך בלשון אחר אע"כ שמקרי הזכרת השם בכל לשון שמזכירו וכן נראה ממ"ש השו"ע חו"מ סי' כ"ז שהמקלל באחד מהשמות שקורין האומות לקב"ה לוקה שלא גרע זה מכינוי כמ"ש הסמ"ע שם וע"ש באורים ותומים שכ' תוכחת מגולה על המון העם שלא נזהרים להזכיר השם בלשון העמים וכו' ולהשומע יונעם עכ"ל – הרי לפניך דדברי הכרם שלמה במח"כ רעועים המנה ביסודם דממנ"פ אם נימא דלא נחשב שם כשאומר בלשון לעז א"כ האיך יוצא ידי בהמ"ז ואם נחשב שם לענין בהמ"ז גם לענין הזכרת שם נחשב שם ואין להאריך בזה יותר (שו"ר בשו"ע התניא בקו"א לסי' פ"ה שהעלה ג"כ כתשו' בנין ציון הנ"ל ע"ש):

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה