אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן ערה

סימן ערד

(א) במחבר ס"א אין פולין (כתב רמ"א פי' לבער את הכנים מהבגדים) ואין קורין כו' לאור הנר כו' שמא יטה, כ' בתוס' רעק"א למשניות פ"א דשבת אות י' לא ידעתי אמאי דייק הרמ"א "מהבגדים" הא אפי' ראשו ג"כ אסור לפלות ובלבוש השמיט הגהה זו ועיין ואולי י"ל דמפלה ראשו א"א ע"י עצמו ואחר המפלה לראשו י"ל דמותר כיון דאם יבא להטות ירגיש זה שמניחו לפלות ראשו והוי כעסוקים ב' בענין אחד. ואולם אינו מספיק לדעת הב"ח הובא כאן במג"א סק"ה דהא דשרי' בב' קורין לאור הנר זהו רק משום מצוה אבל לא בדבר הרשות ע"ש, ועיי' בתפא"י למשניות ספ"א דשבת מ"ש בזה:

(ב) בטו"ז סק"ב מתיר לקרות לאור נר של שעוה, וכ' בהגהות זכרון אברהם שכן נהג רבו (הגאון מו"ה נתן אדלער זצ"ל) ללמוד בליל ש"ק עד חצות לאור הנר של שעוה וכן יש לנהוג והוא נכון, ובהערות לס' הנ"ל כתב ע"ז, עיין מור וקציעה סי' ער"ה הובא בעקרי הד"ט סי' י"ד אות צ"ה גם עיי' בתשו' כתב סופר או"ח סי' ס' שמפלפל בענין שטעארין (מיללי) קערצען ואינו נוטה להקל עכ"ל:

(ג) במג"א סק"ה הקשה מהרי"ל וכו' עיין בהפלאה בהקדמה "שבת אחים" לקו"א הל' כתובות מ"ש בגמ' יומא ס"ו חלה מהו שירכיבהו על כתפו ע"ש ודברים צע"ק ודו"ק (שו"ר שכבר העיר בזה בס' כרם שלמה כאן ומ"ש שם על גמ' חגיגה מעשה באחר וכו' למה לא אמר ר"מ תיכף שלא ירכב בשבת, גם ממנו נעלם המ"ר קהלת בפסוק טוב אחרית דבר כו' א"ל כל הדא חכמתא ולית את חוזר בך דכיון דחכם כ"כ שיוכל לשער תחום בטלפי סוסיו יש לו לחזור, עיין א"ר סי' רס"ו סק"ח) ועני' בילקוט הגרשוני ח"ג אות שמא יטה. ויכ"פ הרה"ג מקריפטש שליט"א כ' לי, עיין בס' מנחת עני לחו"מ סי' ה' דבדבר הרשות ל"מ במה שהשני יזכירו ע"ש וצ"ע ממ"ש ביד אפרים ליו"ד סי' פ"ח ע"ש ובפמ"ג ואך בפ"ת ליו"ד סי' י"ח סק"ב בשם תשו' זכרון יצחק נראה כן לחלק בזה בין רשות למצוה ע"ש ועיי' פמ"ג בשפ"ד סי' כ"ה סק"ג וקצרתי ומ"ש במחצה"ש סק"ג לקרות הגדה בנר שעוה צ"ע דבכל נר שרי בקריאת הגדה כמ"ש המחבר ס"ט]:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה