אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן סז

סימן סו

(א) במג"א סק"א הביא דעת הכ"מ ורשב"א בתשו' דפסוק ראשון לבד הוא דאוריי' והשאר הוא דרבנן יעו"ש וכתבו בס' מגן גבורים סס"י ס"ג כי בתשובת שג"א סי' ב' הקשה על דיעה זו מגמ' ברכות דף י"ד ע"א בעי מיני' אחי תדבר"ח מר' חייא בהלל ובמגילה מהו שיפסיק מי אמרי' ק"ו ק"ש דאורייתא פוסק הלל דרבנן מיבעיא והרי בפסוק ראשון אינו רשאי להפסיק מפני הכבוד והיראה כדלעיל סי' ס"ו ס"א ועכ"ח דקאי לענין פרשה ראשונה ומוכח דהוא מה"ת ע"ש, ושאלה גדולה שאל, ומצאנו להרב המבי"ט בקרית ספר פ"א מק"ש שהרגיש בזה, וכתב דניהו דבפסוק ראשון נפטר מן התורה מ"מ אם קורא כל הג' פרשיות מקיים מצוה דאורייתא מידי דהוי אלימוד התורה דאף אם לא קרא רק ק"ש שחרית וערבית מקיים מצות לא ימוש ואפי"ה אי לומד פשיטא דמקיים המצוה וה"ה בזה (גם מה שהאריך הש"א להוכיח שם דדרשא ולמדתם שיהי' לימודך תם הוא דרשא גמורה כבר כ' הימבי"ט בקרית ספר פ"ב מק"ש דאינו רק אסמכתא וע"כ העיקר כהמבי"ט) – והנה מ"ש שמצאו להמבי"ט קרית ספר וכו' אין זה בכלל מציאה שהרי כבר מובא סברתו בלח"מ פ"ב מק"ש הלכה י"ג והוא מצוי ביד כל אדם והי' מקום להאריך קצת בדברים אלו אלא שראיתי שכבר הלכו בה נמושות ואין כל חדש וכו':

(ב) בס' חתן סופר למורי זצ"ל דף קי"ב האריך לדבר בקושי' הצל"ח אמאי לשמואל ספק קרא ק"ש אינו חתר וקורא הא אתחזק חיובא דגברא ובמקום חזקה אף סד"ר לחומרא ותמהני על גודל בקיאותו שלא ראה מ"ש בזה הפלתי סי' ס"ט אות יו"ד וס' הקובץ לרמב"ם פ"ב מק"ש:

(ג) עוד במג"א ססק"א אם אמר שירת הים יצא י"ח הזכרת יציאת מצרים ובתשו' ח"ס או"ח סי' ט"ו תמה מנ"ל למג"א שיוצא בשירת הים כי רחמנא קפיד תזכור את יום צאתך ולא קריעת י"ס והמה שני ענייני' מופרדים יע"ש ובהגהות רעק"א כאן הסכים עמו בזה וכ' שכן איתא להדיא במדרש ש"ר פ' כ"ב הקורא ק"ש צריך להזכיר מכות בכורות וקי"ס, ואם לא הזכיר מכות בכורות לא יצא ועיין בזה בס' חתן סופר למורי זצ"ל בדף קכ"ד (שו"ר בשו"ע התניא בקו"א לסי' זה שגם הוא הניח דברי מג"א בצ"ע):

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה