ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן נט
(א) במג"א סק"ב מעריצים ומקדישים כולם במ"ם בסוף תיבה עיין במחה"ש הטעם דמלאכים כולם זכרים לכן צ"ל במ"ם דהוא לשון זכר אבל נו"ן סוף תיבה הוא לשון נקבה ומה שמקצת נוהגים לומר רצון קוניהם ויש מפקפקים שהוא לשון רבים חלילה וחס, עיין בתשו' לחם רב מבעל לח"מ ז"ל סי' א' שהביא דהרי"ף ורמב"ם גורסים גם בברכת הלבנה ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם ואין לחוש לחשש ריבוי כי מצינו כ"פ בקרא לשון רבים ליחיד עיי"ש באורך וסיים דיפה הם אומרים קוניהם ויחזיקו במנהגם ועיין בסידור עיון תפלה להגמ"ה שמעריל מרומלוב מ"ש בשם הגר"א ולא ראה תשו' לחם רב:
הנ"ל: (ב) במג"א ססק"ה כתב:
וכ"מ בהג"א ספ"ג דר"ה עיין מ"ש בזה מורי זצ"ל בתשו' מהר"ם שיק או"ח סי' ל"ח: