ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן מב
(א) במחבר ס"ב אם התנה עליהן מתחלה אפי' לבשן אדם יכול לשנותם אפי' משל ראש לשל יד כתב החכם השואל בתשו' מהר"ם שיק או"ח סי' כ"ד כי האחרונים כולם בפה אחד נמנו וגמרו להקשות על זה ובס' סת"ם סי' ס"ד הביא קושיות בשם ס' מלאכת שמים מנדרים דף כ"ט דקדושת הגוף לא פקעה בכדי, ומ"ש שם כיון שנעשה מצותו אין מועלין בו הוא דבר קשה ותמוה להבין דהא אפילו נתקלקלו קדושתן עליהן ובס' קסת הסופר כלל כ"ה הביא ג"כ בשם הגאון מגינצבורג שכ' בשם ר' שמחה דלא מהני תנאי והביא ראי' מיומא י"ב דאין תנאי מועיל בבגדי כהונה כיון דאין מורידין ובפמ"ג סי' מ"ב נסתפק אם זה הוא מדאוריי' וביומא דף הנ"ל מוכח דהוא מה"ת והביא ג"כ דברי בעל כנה"ג שחולק ג"כ על השו"ע שכ"כ הרמב"ן בסנהדרין דף מ"ז דאפי' בהתנה לא מהני וכו' יעו"ש:
(ב) ובעברי בין בתרי תשו' מהר"ם שיק הנ"ל ראיתי שכתב שבימי בחרותו שמע קושיא בשם הגאון מו"ה משה פערלס זצ"ל איך ילפינן בסוכה דף ט' **(בס' מגן גבורים כאן ריש הסימן כתבו ג"כ חילוק זה וכתבו שהוא דבר חדש וכל האחרונים לא ירדו לזה והנך רואה שאין כל חדש וכו' וכבר קדמם בס' בינת אדם:)** דכשם שחל שם שמים על החגיגה כן חל ש"ש על העצי סוכה א"כ קשה האיך יהיו עצי סוכה מותרין לאחר סוכות הא קדושת הגוף קיי"ל דלא פקעה בכדי ונפלאתי מאוד איך נעלמו מעיניו הבדולחים דברי הטו"ז או"ח סי' תרל"ח סק"ג שהקשה על הרמ"א שכ' דהזמנה לאו מילתא הוא הא מקשינן סוכה לחג וכו' ותי' וז"ל:
ונראה דדעתו בזה דודאי אין לך לומר שכל הדינים שישנם בחגיגה יהיו בסוכה דא"כ נימא שיש גם בסוכה קדושת הגוף אלא ע"כ דה"ק קרא חג הסוכות תעשה לך ז' ימים דדוקא בזה יהיו שוים לענין ז' ימים שתהא קדושת הסוכה לזמן זה כמו חג ולא תטול ממנו להנאתך שום דבר לבטל ממנה קדושה שלה בזה דוקא שוים ולא לדבר אחר עכ"ל:
(ג) הפמ"ג סק"א כתב וז"ל עמ"א מנחות ל"ד ב' באין לו של יד ויש לו שתים ש"ר שטולה ופריך והא אין מורידין ומשני בחדתא, אלמא אפי' אין לו ש"י אין מורידין ול"ק ניתי עשה דתפילין ש"י ונדחי ל"ת דאין מורידין יש לומר כה"ג שעושה המצוה בפיסול ל"ש דחיי' עכ"ל, ונפלאתי דקושי' מעיקרא ליתא דהא בגמ' קאמר שם שטולה עור על אחת מהן ומניחה ופרש"י על הד' בתים מכסה עור א' ונראין כבית א' ומניחה בידו וכו' א"כ מתחלה טולה ואח"כ מניחה בידו וממילא ל"ש כאן כלל עדל"ת דהא בעידנא דעבר על ל"ת דאין מורידין אכתי לא מקיים עשה דתפילין ש"י עד שעת הנחה בידו וצ"ע – ושוב מצאתי שקדמני בזה בס' תפארת ארי' לה' תפילין להגאון מהו' משה ליב ליטש ראזענבוים ז"ל מפ"ב – וארשום מה שהרהרתי עוד די"ל דעשה דתפילין אינו דוחה שום ל"ת כיון דאפשר לפטור ממנה כמ"ש התוס' ר"ה י"ז ע"א ד"ה קרקפתא וכו' בשם המכילתא דהעוסק בתורה פטור מן התפילין א"כ הרי יכול לפטור מתפילין ע"י שיעסוק בתורה והוי כענין אי אמרה לא בעינא דאינו דוחה ל"ת ועיין בשיטה מקובצת כתובות דף מ' גם אם אמרה רוצה אני דעשה כי האי קיל אינו בדין שידחה ל"ת, שבתי וראיתי דאנן לא קיי"ל כמכילתא עיין בטור וב"י סי' ל"ח ואעפי"כ לא נמנעתי לכותבו לחידודא בעלמא:
(ד) ובמשבצות סק"א כתב דאף דאין ראוי לקדושה חמורה אפ"ה אין מורידין לקדושה קלה שהרי שנינו במנחות ל"ב וכ"פ הר"מ ז"ל פ"ה מה' תפילין ס"ת שבלה אין עושין מזוזה אלמא אע"ג דאין ראוי עתה לס"ת אפ"ה אין מורידין כו' עכ"ל – והנה ידוע דהקשו מזה על דעת הטו"ז שכ' בסי' קנ"ד סק"ז דהא דאסור לעשות מקדושה גדולה קדושה קלה היינו כ"ז שראוי' לקדושה גדולה אבל אם אינה ראוי' לזה רק לקלה טפי עדיף שיעשו בה לכהפ"ח קדושה קלה ממה שתהי' פנוי' ותגנז ע"ש. ועיין בשו"ת הרי בשמים מהד"ת סי' קל"ט שתי' דהיכי שנשארו עוד בהס"ת יריעות בנות ג' דפין או למ"ד אפי' ב' דפין דחזי להשלים לס"ת שחסרו יריעות הללו כיון דראויין להשלים לא פקעה הקדושה מנייהו א"כ לק"מ מהך דס"ת שבלה די"ל דמיירי שנשארו בה יריעות דחזיין להשלמת ס"ת א"כ הו"ל כמאן דחזיא עוד לקדושת ס"ת ולהכי שפיר אין מורידין אבל אי בלה באופן שלא נשאר וכו' מותר להורידה לקדושה קלה ע"ש וכבר הבאתי בילקוט הגרשוני ח"ר קו"א אות גניזה בשם ס' יד שאול יו"ד סי' ר"צ סק"ב שכ' בשם אביו הגמו"ה ליבוש נ"ז ז"ל דהטו"ז לא כ' כן כ"א בתשמישי קדושה כמו הארון והמטפחת משא"כ בקדושה עצמה והטעם משום דקדושת הגוף לא פקעה בכדי ודוקא בתשמישי קדושה כל שאינו ראוי להתשמיש לא איכפת לן משא"כ בגוף הקדושה אסור לשנות וכו' ע"ש וכן מצאתי כעת גם בתשו' מהר"י אשכנזי או"ח סי' ו' ובזה מיושב כל הקושיות שהקשו על הטו"ז ע"ש (וכ"כ גם בתשו' מחנה חיים ח"ר בשנת תבר"ך סי' א' ע"ש):