אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן לט

סימן לה

(א) במחבר ס"א תפילין שכתבן עבד או אשה או קטן וכו', עיין שע"ת בשם בכו"ש דתפילין שכתבן חרש או שוטה ג"כ פסולין וכ"כ פתחי תשובה בשם תשו' כתב סופר ודלא כפמ"ג דמכשיר, ועיי' אריכות בזה בשו"ת שיבת ציון סי' ל' ועיין בתשו' מהר"ם שיק אהע"ז סי' ע"ט וגם בתשו' נחלת בנימין או"ח סי' ל"א לענין חרש שאינו שומע ואינו מדבר שלמד בבית החינוך (טויבשטווממענאינשטיטוט) מהו דינו -- וע"ד המג"א סק"א דצריך שיהא בן י"ח שנה שתמהו עליו כל האחרונים עיין בתשו' מאמר מרדכי (להגאון מהר"ם זאב איטינגא ז"ל) סי' ד':

(ב) במחבר שם או מסור וכו'. בתשו' כתב סופר יו"ד סי' קל"ז נשאל אם בעינן שימסור דוקא ג' פעמים או אפי' אם לא מסר רק פעם אחת ג"כ פסול ע"ש:

(ג) במחבר שם משום דכתיב וקשרתם וכתבתם כל שאינו בקשירה וכו'. בילקוט הגרשוני ח"ב הבאתי קושי' בשם תשו' ראשית ביכורים דכמו דדרשינן בפסחים כ"ח ע"ב בשעה שישנו בקום אכול מצה ישנו בבל תאכל חמץ ובשעה שאינו בקום אכול מצה אינו בבל תאכל חמץ ה"כ נדרוש בקשירה וכתיבה בשעה שישנו בכתיבה ישנו בקשירה ובשעה שאינו בכתיבה אינו בקשירה ותקשי למ"ד שבת ויו"ט זמן תפילין הוא וישבתי שם על נכון ע"ש בדף כ"ב:

(ד) בס' בינת אדם בשער או"ה אות א' הביא דברי התוס' גיטין כ"ב ע"ב דכתבו דחש"ו הם בני כריתות כיון שיגדלו יהיו בר חיובא וכתב דמה"ט הוי קטן ג"כ בר זביחה אך הקשה א"כ אמאי קטן פסול לכתוב תפילין הלא הוי בר קשירה כשיגדל ותי' דהתם שאני דילפי' מוקשרתם וכתבתם מי שהוא קושר עכשיו כשר לכתוב משא"כ קטן דהשתא אינו קושר וכמ"ש בהדי' בע"ז כ"ז ע"א (תוס' ד"ה איכא) משא"כ בגט ושחיטה דלא בעינן רק שיהי' בר זביחה ובר כריתות *) והמג"א באו"ח סי' ל"ט סק"ב דכתב דכל שאינו מניח תפילין לתיאבון כשר לכתוב כמו גבי שחיטה ולפי הנ"ל לא דמי כלל דאע"ג דהוי בר זביחה ובר כתיבה מ"מ בתפילין כיון שאינו מניחן לתיאבון א"כ אינו בכלל וקשרתם וכתבתם וצ"ל דס"ל דכיון דאינו מניחן רק לתיאבון מיקרי שקושר עכ"ל ועיין בתשובת כתב סופר או"ח סי' ט' וכן בחידושיו לגיטין דף כ"ג ע"א מ"ש על הקושי' הנ"ל מתוס' גיטין כ"ב ולא זכר שר דברי בינת אדם הנ"ל ועיין גם בשו"ת חכמת שלמה להגאון ר' שלמה קוועטש ז"ל סי' א' וע"ע בתשובת מהר"י אסאד יו"ד סי' ש"ג מ"ש לחלק בין זביחה לתפילין וכבר קדמוהו רבנן בתשו' נוב"י תניינא סי' א' ובנו בעל תשו' שיבת ציון סי' ד':

(ה) במג"א סק"ה כתב דמי שנקטעה ידו השמאלית אעפ"י שאינו בקשירה כשר לכתוב תפילין דגברא בר חיובא הוא אלא פומא הוא דכאיב לי' עכ"ל דברים אלו מובנים יפה עפ"י מ"ש בתשו' שיבת ציון סס"י ד' דלא שייך לומר על אדם שאינו בר זביחה או בר קשירה אלא באדם אשר הוא חפשי ממצות בפטורי דגופא והיינו שרחמנא פטרו ממצות לא מפני מקרה הגוף באיזה סיבה כי אם מפני שאדם זה לא נכנס בחיוב קיום מצות ה' מצד עצמותו אבל אדם אשר מצדו מחויב ואינו חפשי ממצות ה' מחמת פטורא דגופו אלא שהוא פטור מחמת איזה סיבה ומקרה המונע אותו לקיים מצות ה' על אדם כזה אינו כופל בו לומר שאינו בר זביחה ובר קשירה כיון שאינו בפטורא דגופו כ"א מפני המניעה המונע אותו לקיים תורת ה' ומצותיו יעו"ש:

(וי"ו) ראיתי בס' ילקוט הרועים ח"ב אות תפילין כתב וז"ל במג"א סי' ל"ט סק"ה בנקטע ידו השמאלית לגמרי שאינו בקשירה כלל ובשו"ת חוות יאיר סי' קס"ז דזה תלי' בפלוגתא אי בעינן קרא כדכתיב ע"ש, והנה עיינתי בחו"י שם ומשמע מדבריו דלמ"ד לא בעינן קרא כדכתיב חייב להניח תפילין על יד ימין, ומ"מ דברי המג"א נכונים לענ"ד מאוד חדא דכבר כ' בתשו' סיבת ציון סי' צ"ח דהרמב"ם פוסק כמ"ד בעינן קרא כדכתיב ועוד אפי' נימא דספיקא הוא כמאן קיי"ל ג"כ לא חשיב ישנו בקשירה רק מחמת ספק א"כ פסולי' התפילין שכותב לגבי אחרים המחוייבי' מצד וודאי כמ"ש הפרמ"ג סק"א בתפילין שכתבן טומטום ע"ש לכך הוצרך המג"א לומר כיון דגברא מצד עצמותו בר חיובא הוא מקרי שפיר ישנו בקשירה– שוב מצאתי בס' מגן גבורים רס"י כ"ז שהשיגו על החוות יאיר דע"כ ל"א דלא בעינן קרא כדכתיב רק בנקטע יד העדים דשם אינו מגוף המצוה שיהי' יד העדי' בראשונה רק מחלקי המצוה הוא ולכך אמרי' דלא בעינן קרא כדכתיב אבל כאן בגוף המצוה דכתיב על ידכה בה"א דהיינו יד כהה האיך אפשר לומר דלא בעינן קרא כדכתיב ע"ש:

(ז) במחבר ס"ט לקח ממי שאינו מומחה וכו' בודק מהם שלשה קציצות וכו' אם מצאן כשרים הוחזק זה האיש והרי כולם כשרים וכו'. כאן נמי קשה דהרי לגבי חזקה זו איכא חזקה אחרת כנגדה דהיינו חזקת חיוב דגברא דמחויב להניח תפילין א"כ אוקי חזקה להדי חזקה ואיך יוצא, ועיין מש"ל סי' ל"ג ענף ב', ומצאתי שכבר הרגיש בזה בס' דברי שאול ויוסף דעת ליו"ד סי' ש"ב בתשובה לענין ספק מורכב באתרוג והעלה כיון דקודם בוא עת החיוב, התפילין כשרים מחמת חזקה, שוב גם אח"כ יוצא בהן ידי חובתן, וכ"כ באריכות בשו"ת מהריא"ז ענזיל ז"ל סי' ח"י ע"ש ותמצא נחת:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה