ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן יז
(א) במחבר ס"ב נשים ועבדים פטורים מפני שהיא מ"ע שהז"ג. כתב בס' מנחת חינוך מצוה שפ"ו וז"ל. בחיבור זה הבאתי כמה פעמים בשם הריטב"א דמ"ע שהז"ג דנשים פטורות דוקא במצוה שבגוף אבל במצוה שאינו בגופו כמו מילת הבן נשים ג"כ חייבות במקום דלא מיעטה התורה ורק במילה דהתורה מיעטה אותו וכו' א"כ נראה פשוט למאן דס"ל דציצית חובת טלית וכלי קופסא חייבים בציצית אף דכסות לילה פטור מ"מ לא מיקרי מ"ע שהז"ג לענין לפטור הנשים דלא הוי מצוה שבגוף רק להטיל ציצית בבגד א"כ נשים חייבות ג"כ דכאן לא איתמעטי נשים רק מחמת מ"ע שהז"ג עיין בש"ס עכ"ל:
(ב) והנה ידוע דלמ"ד נשים חייבות בציצית ליכא למילף מכלאים בציצית דלידחי עשה לל"ת אלא בעשה השוה בכל כמו ציצית משא"כ בעשה שאינה שוה בכל, מעתה לפי מ"ש בחידושי חתם סופר למס' שבת דף קל"א דר"א שמותי דס"ל ציצית חובת טלית יעוש"ה אליבא דר"א נשים ג"כ חייבות בציצית כסברת מנ"ח הנ"ל וממילא לדידי' אין עשה דוחה ל"ת כי אם בעשה השוה בכל כמו ציצית משא"כ בעשה שאינה שוה בכל, ומה מאוד מיושב בזה קושי' הגאון בעל תורת חיים סנהדרין דף ע"א בהא דאמר ר"א כל עיר שיש בה מזוזה אינה נעשית עיר הנדחת מ"ט משום דכתיב את כל שללה תשרוף ובמזוזה לא אפשר משום דכתיב לא תעשון כן ע"ש והקשה הגאון הנ"ל אמאי לא יבא עשה דושרפת באש ולידחי ל"ת דלא תעשון ע"ש ולפי"ז ניחא דלר"א לשיטתו דציצית חובת טלית וגם נשים חייבות בציצית אין עשה דוחה ל"ת כי אם בעשה השוה בכל א"כ בעיה"נ דהמצוה דושרפת רק על ב"ד וזכרים כמ"ש בספר החינוך מצוה תס"ד א"כ הוי עשה שאינה שוה בכל ובכה"ג אינו דוחה ל"ת לר"א וא"ש:
(ג) ובדרך הפלפול אמרתי עוד בזה דהנה מבואר ברמב"ם בהקדמ' ליד החזקה דר' עקיבא תלמידו של ר"א הגדול א"כ ס"ל כרביה דציצית חובת טלית ונשים חייבות בציצית כנ"ל וא"כ ס"ל ג"כ דאין עשה דוחה ל"ת אלא בעשה השוה בכל. ומיושב בזה קושית העולם (עיין בס' מעין החכמה לתרי"ג מצות דפוס לבוב דף נ"ב) דרב אשי סותר עצמו דבזבחים דף צ"ז אמר דאין עשה דאכילת קדשים דוחה ל"ת דקדשים פסולים משום דיקדש הו"ל עשה ואין עשה דוחה ל"ת ועשה ובפסחים דף מ"ה מתרץ אליבא דרע"ק דנזיר וחטאת הוי שני כתובים הבכ"א וקשה הלא אצטריך למיכתב יקדש בחטאת כדי דלא נימא עשה דוחה ל"ת ולפי"ז ניחא דהא כתב בס' מלוא הרועים (ערך עדל"ת אות כ"ז) דעשה דאכילת קדשים אינה שוה בכל דאינו נוהג אלא בכהנים יעו"ש א"כ אליבא דרע"ק דס"ל ציצית חובת טלית כר"א רבי' ונשים ג"כ חייבות בציצית אין עשה דוחה ל"ת כי אם בעשה השוה בכל ממילא עשה דאכילת קדשים אינו דוחה ל"ת דקדשים פסולים השוה בכל א"כ לא אצטריך יקדש להונות דאינו דוחה ל"ת ועשה דהא לר"ע בלא"ה אינו דוחה א"כ שפיר מתרץ רב אשי אליבא דר"ע דנזיר וחטאת הו"ל ב' כתובים הבכ"א וא"ש:
(ד) כתב בפמ"ג מש"ז סק"ב די"ל נשים פטורים ועבדים חייבי' ע"ש הטעם, ולא זכיתי להבין כיון דנשים פטורי' האיך יוכלו עבדים להיות חייבי' הא אמרי' בחגיגה דף ד' ע"א מכדי כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה כל מצוה שאין האשה חייבת בה אין העבד חייב בה דגמר לה לה מאשה ע"ש הרי מבואר דלולא דגז"ש אי אפשר להטיל שום חיוב מצוה על העבד ואם אשה פטורה יהי' מאיזה טעם שיהי' שוב גם העבד פטור וצ"ע:
(ה) במחבר שם, טומטום ואנדרוגינוס חייבי' מספק וכו' וכו" -- בשערי תשוב' הביא בשם תשו' שג"א סי' ל"א דכלאים בציצית לא שרא רחמנא אלא במקום מצוה לכן טומטום ואנדרוגינוס אע"ג דחייבים מספיקא מ"מ כלאים אסור ולכן אפי' להנך רבוותא דס"ל סדין בציצית חייב לעשות לבן של מינו מ"מ בטומטום ואנדרוגינוס אין להטיל אפי' לבן בבגד פשתן הואיל ואינו ראוי לבילה דתכלת מן התורה ע"ש וצ"ע מתשו' חוות יאיר סי' קע"ח שכתב דכל שאינו ראוי לבילה דפסול הוא מצד דפשע ובא לו ע"י מעשיו כגון בהביא מנחה ס"א עשרון אבל היכא דלא בא לו ע"י מעשיו אינו מעכב מה שאינו ראויה יעו"ש. וע' בס' עין התכלת להגאון מו"ה גרשון חנוך ז"ל מראדזין פלפול ארוך בדברי שאג"א הנ"ל ופלא בעיני שלא זכר שר מדברי חוו"י:
הנ"ל: (ו) ובדרך אגב אעורר במה שראיתי בס' הנ"ל (דף ל"ח ע"ב) שהקשה האיך הותר המשי לעשות ממנו ציצית הא ל"ה מן המותר בפיך, ולא זכר שכבר קדמו בתשו' חת"ס או"ח סי' ט"ל, ומ"ש שם בתשו' ח"ס הנ"ל לתרץ דדוקא בדברי קדושה כסתו"מ הוא דאמרי' כן אבל לא בציצית דמצוה בעלמא הוא, צע"ג הרי שיטת המג"א סי' תקפ"ו דבכל המצות בעינן מן המותר בפיך (שוב מצאתי בשדה חמד (דינים) מערכת חנוכה אות י"ד שהרגיש ג"כ בהערה זו על הח"ס ז"ל וע"ש אריכות בענין זה) והנה ראיתי בתשו' ח"ס הנ"ל בסוף התשובה מביא בשם הבני יונה שאוסר תפירת משי בס"ת מטעם הנ"ל ומשמע אפי' במשי צבוע ונטוה וס"ל דגם שינוי לא מהני, וקשה לי טובא מהא דאמרי' במנחות דף ל"ה ע"ב תפילין אין קושרין אותן אלא במינן ופרש"י של עור ולא של משי ופשתן עכ"ל, משמע דמשי פסול רק משום דהוי אינו מינו ולהנ"ל תיפוק לי' בלא"ה משום דל"ה מן המותר בפיך וברצועות לכ"ע בעינן מן המותר כמבואר בטוש"ע סי' ל"ג וצ"ע: