ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן יד
(א) במחבר ס"א ציצית שעשאו עכו"ם פסול וכו' האשה כשרה לעשותן וכתב המג"א סק"ב צ"ע דהא בכל דוכתא דרשינן בני ישראל ולא בנות ישראל וכו'. ותירץ הגאון ביאור מרדכי ז"ל דמרבינן נשים מסמיכות דכתיב לא תלבש שעטנז וכו' גדילים תעשה וכו' ודרשינן מאן דאיכא באיסור לבישה דכלאים איכא נמי בעשיי' דציצית, והא דלא דרשינן לסמיכות שיהיו הנשים חייבות בציצית, זה כבר תי' התוס' ביבמות דף ד' ד"ה טעמא כו' משום דאיכא הקישא דכה"ת לתפילין דנשים פטורות והיקשא עדיף מסמוכים אבל בתיקון המצוה דבהא לא ילפינן כה"ת מתפילין כדמוכח מדמכשרינן נשים בעשיי' סוכה נשאר הסמיכות למדרש כיון דאיתנהו בלבישת שעטנז איתנהו נמי בגדילים תעשה לענין עשיות הציצית:
(ב) בטו"ז סק"ה הקשה למה פסלינן ביום א' דסוכות ליטול לולב השאול מחבירו משום דבעינן לכם אמאי לא נימא כיון שיודע שא"א לו לצאת י"ח אא"כ נתנו לו במתנה ע"מ להחזירו וודאי נתכוון ע"ז וכמ"ש הרא"ש גבי המשאיל טבעת קידושין והאריך בזה, וע' מ"ש בזה בילקוט הגרשוני ח"ב אות "מתנה ע"מ להחזיר" ואינו אמת כי הטו"ז דסובר בחו"מ סי' ר"ח דמקח הנעשה בשבת מקחו קיים משום דרק היום גורם האיסור ובכה"ג לא אמרי' כמדארל"ת א"ע לא מהני ע"ש שפיר הקשה כמובן גם בלא"ה יש לפקפק טובא על האמור שם ולא כתבתיו אלא לחידודי בעלמא:
(ג) ובעיקר קושי' טו"ז עיין בחידושי ח"ס ז"ל סוכה מ"א ובס' מקו"ח לה' פסח סי' תמ"ח, ובמגן גבורים סי' י"א הביאו בשם שו"ת משאת משה סי' מ"ב דודאי לאו למימרא מדשאלו לקדש או בשאלו כשהיא מצוייצת דגמר ומקני לי' לגמרי דא"כ אם נאנס אינו חייב לשלם וזה ליתא ועיין ברא"ש בסוכה אלא אמרינן כיון דאמר לקדש בו אקני לי' בו שו"פ במתנה גמורה או ע"מ להחזיר אבל לא עקר שמו ממנו ומעתה לכך בקידושין שפיר מקודשת בחלקו וכן בציצית נמי הוה טלית של שותפין דחייבת בציצית משא"כ לולב ביו"ט ראשון דבעינן שיהי' כולו שלו יע"ש:
(ד) ומתשו' הגאון מהר"ם זאב אורענשטויין ז"ל הנדפס בישו"י סס"י זה ג"כ האריך בזה ותורף דבריו דבטלית וטבעת דאינו יכול להחזיר לו טלית וטבעת שהוא גרוע מאותו טלית וטבעת ששאל א"כ לא יגיע הפסד להמשאיל ע"י שיהי' במעמ"ל לכך סובר הרא"ש דמועיל, משא"כ באתרוג שאינו אלא למצוה אם לא התנה דיני תנאים רק מכח אומדנא שצריך למצותו א"כ יכול להחזיר לו גם אתרוג שאינו מהודר כמו אותו ששאל א"כ יגיע לו הפסד ע"י שיהי' במעמ"ל ובכה"ג לא אמרי' ניחא לי' לאינש וכו' ודו"ק:
(ה) ועפ"י זה אפשר לי לומר עוד דהיכא שיכול להסתבב ולבוא לידי איסור לא אמרי' ניחא לי' לאינש וכו' דהנה הקשו כולם איך יכולים ליתן ביו"ט מתנה עמ"ל והא אסור ליתן מתנה בשבת ויו"ט ותירצו דכיון דל"ה מתנה לחלוטין רק ע"מ להחזיר לכך מותר והתינח היכא שמתנה דיני תנאים דאז צריך ליתן לו אותו האתרוג עצמו בחזרה א"כ לא ישאר לו האתרוג שקיבל לחלוטין, אבל היכא שלא התנה דיני תנאים וא"צ להחזיר לו רק מכח אומדנא שצריך למצותו, א"כ יכול להחזיר לו אתרוג אחר, והאתרוג שקיבל ישאר אצלו לחלוטין ובכה"ג מתנה אסורה א"כ יכול להסתבב מזה שיבוא הנותן לידי איסור ולכך לא אמרינן דודאי נתכוון ליתנו במעמ"ל וא"ש ודו"ק (ועיי' בתשו' נחלת בנימין להגאון אבדק"ק טאב זצ"ל או"ח סי' יו"ד בעניינים אלו):