רפואה שלימה
לפני שהולכים לרופא אומרים לילד שיתפלל לה' שיתן לרופא חכמה ותבונה כדי לרפותו וללמדו שאין הרופא מרפא אלא ה' נותן רשות לרופא והוא ירפא...
רפואת קטן
חכמים אסרו מלהשתמש בתרופות ולעשות כל צרכי רפואה בשבת אבל כשיש סכנת חיים התירו לחלל שבת לרפואת החולה ולעשות כל הדרוש לו, הכל לפי הענין, לפי החולי ובמקרה של ספק יש לשאול רב מורה הוראה .
א) חולה שיש בו סכנה - כל חולי פנימי שיש בו סכנת פיקוח נפש ואפילו שיש ספק אם קיימת סכנת חיים מותר לחלל שבת לרפואתו .
ב) חולי שאין בו סכנה - כשאדם נופל למשכב מחמת חולי או כאב הוא נחשב כחולה שאין בו סכנה שמותר לעשות לצורך רפואתו איסורי דרבנן בשינוי או לומר לגוי שיעשה כל הדרוש לרפואתו .
ג) תינוקות וילדים - ילדים וקטנים מוגדרים כחולה שאין בו סכנה ויש מספר דעות בפוסקים עד איזה גיל:
1) עד גיל שנתיים או שלוש.
2) עד גיל תשע או עשר.
3) עד גיל שלוש עשרה שנים.
ויש שכתבו כל זמן שאינו אוכל לבדו נחשב כחולה שאין בו סכנה .
ד) כאבי בטן לתינוק- תינוק הסובל מכאבי בטן חזקים או שיש לו חום גבוה, התכווצויות דינו כחולה שיש בו סכנה ומחללים עליו את השבת ועושים בשבילו את כל הדרוש על מנת שיצא מכלל סכנה .
לפני כל פעולה, שרוצים לעשות עבור ילד קטן, יש לפעול בהתאם לבריאות וחוזק גופו של הילד ולכן יש לברר: האם יש כאן איסור מהתורה או מדרבנן וכשברור שזו מלאכה, האסורה מדרבנן. יש לוודא שהיא באמת לצורך בריאותו של התינוק, ורק לאחר מכן, לעשות ובשינוי. ובכל מקרה של ספק, חובה לשאול שאלת חכם.
ה) אבקת טלק - מותר לפזר אבקת טלק על גופו של תינוק ואפילו שהיא אבקת טלק רפואית.
ו) חום גבוה - בחום של שלושים ושמונה מעלות אדם נחשב כחולה שאין בו סכנה וחום של ארבעים מעלות נחשב כחולה שיש בו סכנה שמותר לחלל שבת לרפואתו .
ז) טיפות אוזניים - לילדים קטנים מותר לטפטף באוזן הכואבת טיפות אוזניים. או שאר תרופות הרגעה על מנת להרגיע את הכאב אפילו שאין להם חום .
ח) טיפות אף - ושאר סוגי הרפואה מותר ליתנם לילד קטן לצורך בריאותו שבחולה שאין בו סכנה לא גזרו גזרת שחיקת סממנים .
ט) טיפות עיניים - כשיש דלקת עיניים מותר להשתמש בטיפות עיניים אבל לכתחילה יש להתחיל את הטיפול לפני שבת .
י) מד חום דיגיטאלי - אין למדוד במד חום דיגיטאלי או במדחום למדידה באוזן אלא אם כן יש חולי שיש בו סכנה .
יא) מד-חום כספית - לאדם בריא אסור למדוד חום בשבת אבל מותר למדוד חום לתינוק בשבת במדחום כספית, לצורך בריאותו ואם צריכים למדחום בשבת מותר להוריד הכספית .
יב) מזרק ומחט - מותר לחבר מחט למזרק כדי להזריק לחולה ולאחר השימוש אם מושלכת לאשפה דינה כמוקצה מחמת גופו שאין לטלטלו כלל .
יג) מכשיר אדים חמים - אם יש צורך להוסיף למכשיר אדים של מים חמים יכינו מבעוד יום מים רתוחים ובשבת יוסיפו מים רתוחים שהתבשלו אפילו שהתקררו .
יד) מכשיר אדים קר - מותר להוסיף מים לתוך מכשיר אדים קר אפילו בשעה שהמכשיר עובד .
טו) מכשיר אניהלציה - בשעת הצורך אפשר לכווין מערב שבת שעון שבת שידליק ויכבה את המכשיר לשעות מסוימות ומותר להכניס לתוך כוסית המכשיר את התרופות בשבת כשהמכשיר אינו מבשל התרופה אלא רק מפזר הטיפות .
טז) מסטיק שנדבק בשערות - אם אין וודאות שיתלשו שערות מותר להורידו בעדינות ושלא יתכוון לתלוש שערות ואפילו אם נתלשו אין בכך כלום .
יז) מרגרינה - הרוצה למרוח מרגרינה על גופו של תינוק לצורך רפואתו ירככה על ידי הוצאתה מהמקרר וכשהיא רכה מאוד מותר למרחה בשבת על גופו של תינוק לרפואתו .
יח) מריחת משחה לתינוק - מותר להשתמש רק במשחה רכה כסבון נוזלי כגון וולוטה הנבלעת בגוף התינוק ואין שכבה של משחה, אבל משחה עבה וקשה אסורה במריחה אבל אפשר להניח עם קיסם נקודות משחה על גופו של התינוק .
יט) משחה "סינית" - כיון שהיא קשה אין להשתמש בה בשבת אפילו לצורך קטן .
כ) משחת עדינול, בייבי פסטה, בייבי אגיסטן וכד' - למריחה על תינוקות במקום שיש פטריות או אדמומיות אין למרוח על התינוק בשבת, אלא תניח המשחה עם השפופרת, או בקיסם על גוף התינוק או על תחבושת, טיטול, וכד' מבלי למרוח ואפילו שיתמרח מאליו על ידי הטיטול אין בזה כל חשש .
כא) משחה לפצעים בפה - תינוק הסובל מפצעונים בתוך פיו מותר להניח על הפצעונים ללא פעולת מריחה משחה לרפואתו כדי להקל על כאביו וכן מותר להתיז עליו ספריי לשכוך כאבים .
כב) חלב לפצעים בפה - תינוקות שיש להם פצעים בפה שיש צורך להתיז על הפצעים חלב של עז על מנת לרפא את הפצעים לכתחילה אין לעשות כן בשבת אבל בשעת הדחק ישאלו רב כיצד לעשות כהלכה .
כג) משחת עינים - כשעל פי הוראת הרופא יש צורך לטפל בדלקת עינים אפשר להניח את משחת העינים ללא מריחה וכל שכן שמותר לטפטף טיפות עינים .
כד) משחת שיניים - לכתחילה ראוי שלא לצחצח שיניים במשחת שיניים אלא במי פה .
כה) סחיטת פירות - לצורך בריאות תינוק מותר לסחוט בשינוי כלומר ביד, לימונים או רימונים וכן תפוזים אך ענבים וזיתים אין לסחוט בשום אופן אלא רק במקום סכנה .
כו) עקירת שן -עקירת שן על ידי יהודי אסורה בשבת משום חובל, אבל כשיש צער גדול מותר לומר לגוי לעקור השן .
כז) ערק/קוניאק/חומץ וכד' - מותר למרוח כל סוגי המשקאות או השמנים על גופו של ילד קטן הסובל מכאבי בטן וכד' .
כח) פינצטה - מותר להשתמש בפינצטה להוצאת קוץ או עוקץ של דבורה ללא שיצא דם .
כט) פלסטר - מותר להדביק פלסטר בתנאי שמכינו ומפרידו משאר החבילה מלפני שבת. ואם שכח להוציאו יוציאו מהכיסוי מבלי לקרעו מהחבילה. וכן מותר להוריד הפלסטר מגופו בשבת וצריך להיזהר שלא לגרד ולקלף פצע העלול להוציא דם .
ל) צחצוח שיניים - כשאין ודאיות שירד דם בצחצוח שיניים אפשר להקל ולצחצח שיניים, ועדיף להשתמש במי פה וכן מותר לשטוף את המברשת .
לא) ציפורניים ארוכות - תינוק ששורט את גופו, ישימו על ידיו כפפות או גרביים ואין להקל לגזוז ציפורניים ורק במקום סכנה מותר לומר לגוי שיגזוז את ציפורני התינוק .
לב) קומפרסים - חולה שנפל למשכב מחמת הכאבים ומוגדר כחולה שאין בו סכנה וצריך קומפרסים לכתחילה יש להכין מלפני שבת ואם לא הכינו אפשר להניח מעט טיפות מים או חומץ על מטלית נקיה. ויזהר שלא יסחט את המטלית .
לג) קילופי עור - אסור לקלף עור מדולדל מהשפתיים או מכפות הרגליים ומכל מקום אחר בגוף ואפילו לנשוך בשיניים קילופי עור יש בזה חשש של איסור מהתורה אסור לקלף עור מתקלף בין מהרגליים ובין שאר מקומות מהגוף .
לד) קרח - מותר להניח קרח או כל דבר קר וכל דבר שאינו מרפא ויש בו יכולת להוריד הנפיחות על מקום הכאב, כדי להרגע או לקרר מקום נפוח .
לה) קרם גוף לתינוק - קרם לחות או משחת גוף וכד' שמורחים כדי לשמור על לחות עור התינוק מותרים במריחה כשדינם כמשחה רכה .
לו) רחיצת תינוק במים חמים - מותר לרחוץ תינוק לצורך בריאותו וניקיונו, במים שחוממו בדוד שמש ולא ע"י בוילר חשמלי, ומותר להשתמש גם בסבון נוזלי כשיש צורך הגייני וכד' .
לז) שברי זכוכית או קוץ - כשחדר לגוף קוץ או שברי זכוכית וכדו' מותר להוציאו בשבת עם מחט או פינצטה ויש להשתדל שלא להוציא דם .
לח) תה רפואי - מותר לתת לילד קטן לשתות תה המיועד להרזיה או להקלה על כאבי בטן .
לט) תחבושת - מותר בשבת לחבוש פצע ויש לנקות את מקום החבישה כדי שלא יצבע התחבושת, ולא יקשרה בשני קשרים אלא בעניבה (כקשירת שרוכי נעליים) .
מ) תינוק עם כאבי בטן - הסובל מכאבי בטן חזקים או שיש לו חום גבוה או התכוצויות דינו כחולה שיש בו סכנה ומחללים עליו את השבת .
מא) תינוק שהלך לאיבוד - אם מצאו ילד קטן שהלך לאיבוד או שנחסר מהבית שיעור זמן כדי סכנת חיים מותר להודיע למשטרה כדי שיחזירוהו להוריו .
מב) תמיסה לשטיפת עיניים - מותר לטפטף טיפות של תמיסה שאינה רפואית אלא נועדה לניקוי ושטיפת עיניים או כדי להרכיב עדשות מגע .
מג) תמיסת פולידין יוד - מותר למרח על פצע תמיסת פולידין ואפילו בצמר גפן ואין בה חשש של צביעה או רפואה .
מד) תרופה נוזלית של אבעבועות רוח - מותר למרוח בשבת על מקום פצעי התינוק כשהמשחה נוזלית ביותר .
טיפול בשיער
א) בטיפול בשערות בשבת אפשר לעבור בקלות על איסורי תלישת שערות בידיו או במסרק, או סחיטת שיער בידיים, וכן איסור בונה וסותר.
ב) פיאות ילדים - אין לסלסל ולעצב פיאות ראשיהם של הילדים, משום בונה, ויש שכתבו להתיר שהפאות יבשות ומסולסלות מעט ויש שכתבו להקל עם מעט מאוד מים .
ג) צמות - אין לקלוע צמות וכן אין לפרקם כיון שדומה לבונה וסותר .
ד) גומיות מהצמות - מותר להסירן מהצמה ואע"פ שהצמה מתפרקת מאליה אין כאן איסור סותר .
ה) איסוף השיער - מותר לאסוף שיער בגומייה או בקשת שיער, וכן מותר להתיר השיער מהגומייה, ואין כאן בניה וסתירה .
ו) קרם לחות/ג'ל לשיער - אין למרוח השיער בג'ל או בקרם לחות ושאר מעצבי שיער .
ז) ספרי מעצב שיער - ושאר תכשירים שנועדו להבריק שיער או לעצבו אסורים משום חשש בונה .
ח) שמן לשיער - מותר למרוח מעט שמן על השיער כדי להברותו ולחזקו ואפילו כשהוא מבושם, ויש המחמירים שלא להשתמש בשמן לשיער כשהוא מבושם .
ט) חפיפת שיער בסבון נוזלי - אפשר להקל ולחפוף ראשיהם של הקטנים בסבון נוזלי ובמים כשנזהר שלא לסחוט .
י) ניגוב שערות במגבת - מותר לנגב שערות הראש במגבת גדולה ויזהר מסחיטה .
יא) מסטיק שנדבק בשיער - מותר להפרידו לאט לאט ובזהירות שלא יתלשו שערות .
יב) מסרק - אין להיסתרק או לסרק שערות הקטנים בשבת משום חשש של תלישת שערות .
יג) מברשת רכה - מותר לסרק ולהבריש שערות הילדים בעדינות במברשת הרכה, אם אין חשש שיתלשו שערות .