לא לשכוח!
הכל משתוקקים שילדיהם יהיו צדיקים יראי שמים ועושים כמעט כל שביכולתם לעשות.
מוזילים כספים מכיסיהם, הולכים לרבנים, יועצים, מנסים סגולות הכל מכל כל... ופעמים רבות שוכחים שהילד הוא מוצר של הוריו וגר עם הוריו ונטיית האדם ללכת בעקבות הסביבה שבה הוא קיים אופיו, סגנון דיבורו, מחשבותיו, הכל בהתאם לתכונות הוריו, וכן כתב הרמב"ם בהלכות דעות פרק ו הלכה א: דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו עכ"ל, כדאמרי אינשי: שותא דינוקא בשוקא, או דאבוה או דאימיה (סוכה נ"ו ע"ב ). פירוש: מילה של תינוק בשוק נלמדה מאביו או מאימו. לדוגמא: ילד שבביתו מקפידים על ניקיון הבית והורגל כבר בקטנותו להיות מסודר ונקי אז כשיגדל גם כן יהיה מסודר ונקי, אבל ילד שהורגל לחיות באי סדר היכן שימשיך יתנהג כך. וכן ילד שצועק או מדבר בקול רם אם נבדוק יתכן ונימצא שכך מתנהגים בביתו.
בית שנוהגים במידת החסד והאב מתחסד עם אשתו ובניו (ולאו דווקא עם הסובבים) לומדים הילדים כיצד עושים חסד. לכן לפני שעושים את כל המאמצים הגשמיים והיקרים. יש פתרון פשוט וקל... מידות שאנו רוצים שהילדים יקפידו בהם. ננהג בהם במסירות ובדביקות ואז הם... ימשיכו בדיוק בדרכנו