אור ברסלב
יכין שבת פרק ד

יכין שבת· רבי ישראל ליפשיץ

פרק ד

פרק ג

סעיף א

במה טומנין ובמה אין טומנין
דאסור לטמון תבשיל בע"ש בדבר שמוסיף חמימות. רק במה שמעמיד חמימות. דשמא יטמין בערב שבת בגחלים בוערות. ויחתה בשבת למהר בישולו:

סעיף ב

אין טומנין לא בגפת
פסולת זיתים ושומשמין:

סעיף ג

ולא בזבל
של בהמות:

סעיף ד

לא בתבן ולא בזגים
קליפי וגרעיני ענבים:

סעיף ה

ולא במוכים
כצמר וצמר גפן:

סעיף ו

ולא בעשבים בזמן שהן לחים
אכולהו ד' קאי דע"י לחותן דוקא יש בהן חמימות ומוסיפין הבל. אבל יבשין אינן רק משמרין החום שבתבשיל שלא ישלוט בו אויר הקר שבחוץ:

סעיף ז

טומנין בכסות ובפירות בכנפי יונה
ה"ה שאר נוצות (רנ"ז ס"ג):

סעיף ח

ובנסורת של חרשים
(זענע שפענע):

סעיף ט

ובנעורת של פשתן
(ווערק) והן הקסמין שניפלין מהפשתן כשינפצוהו (ונ"ל דל"ג "דקה". דהרי בגמ' אצטריך למפשט מברייתא דר"י אנעורת קאי):

סעיף י

ר' יהודה אוסר בדקה ומתיר בגסה
וקיי"ל (רנ"ג ס"א וססרנ"ז) דשאלענט שלנו אינו הטמנה מדאין הקדירה מסביב נוגע בתנור מדלא הוה דומיא דהטמנת רמץ. ועי' בכלכלת שבת בדיני הטמנה סי' ה':

סעיף יא

טומנין בשלחין
עורות לחין עם שערותיהן.

סעיף יב

ומטלטלין אותן
אפי' לא טמן בהן. ומיירי בשל גסה. דכשכופלה חזי לישב עליו (מיהו אי"ל כר"ת. דהכא ביבשין מיירי. דק"ל דבכה"ג מי חזי להטמנה):

סעיף יג

בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן
ואפילו טמן בהם. מדמוקצות לטוייה מיהו ביחדן לעולם להטמנה. אז בטלי להטמנה:

סעיף יד

כיצד הוא עושה
הטומן בהן. איך יוציא הקדירה מתחת המוקצה:

סעיף טו

נוטל את הכסו
ומיירי שמקצת הכסוי מגולה (רנ"ט ס"א). ואי"ל דעכ"פ הכסוי בסיס לאיסור. ליתא. דאין הכסוי משמש להצמר. רק הצמר משמש לקדירה לחממה. ובאין הקדירה מגולה כלל יתחוב כוש וינער (מג"א רנ"ט סק"ה). ובא"א בכוש התיר בא"ר ליגע בצמר עצמו לסלקו:

סעיף טז

והן נופלות
ואכתי לא שמעינן מה יעשה משנטל הכסוי. ובהא פליגי ר"א ורבנן:

סעיף יז

רבי אליעזר בן עזריה אומר קופה
(פאם):

סעיף יח

מטה על צדה ונוטל
ר"ל הקופה שטמן בה הקדירה בצמר מטה אותה. ולוקח המאכל. אבל לא יוציא הקדירה:

סעיף יט

שמא יטול ואינו יכול להחזיר
ושמא יטלטל המוקצה להחזירו. וי"א דאפי' באינן מוקצה אסור. גזירה שמא תתקלקל הגומא ויתקנה. והו"ל כהטמנה חדשה:

סעיף כ

וחכמים אומרים נוטל ומחזיר
כשלא נתקלקל הגומא. דלא גזרינן:

סעיף כא

לא כסהו מבעוד יום לא יכסנו משתחשך
אפי' בדבר המותר לטלטל אסור. דהטמנה לכתחלה בשבת אסור אפי' באינו מוסיף הבל:

סעיף כב

כסהו ונתגלה
משחשיכה דוקא. ואז אפי' לכתחלה מותר לגלות (רנ"ז ס"ד) והא דנקט לשון דיעבד. קמ"ל דהא בכסהו ונתגלה מבעו"י אפי' גלהו בדיעבד. אסור לכסות משתחשך (רט"ז שם סק"ד):

סעיף כג

ממלאאת הקיתון
ר"ל מותר למלא בשבת (קרוג) עם מים צוננין או תבשיל צונן:

סעיף כד

ונותן לתחת הכר
(דעקקע):

סעיף כה

או תחת הכסת
קיססען (עמ"ש פ"כ דכלים מ"א). ולהכי מותר מדאין כוונתו רק שלא יצטננו ביותר. או כדי שתפג צינתן (שם ס"ו). אבל דבר חם בכ"ר אסור לתנו תחת כרים וכסתות בשבת. אף דאינו מוסיף הבל. דכל הטמנה לכתחלה בשבת אסור. אא"כ פנהו מכ"ר לכלי אחר שרי כה"ג (רט"ז רנ"ז סק"ה):

תוכן העניינים

יכין שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה