יכין ערלה· רבי ישראל ליפשיץ
פרק א
סעיף א
הנוטע
אילן מאכל:
סעיף ב
לסייג
שיהיה האילן גדר לשדהו:
סעיף ג
ולקורות
לגדל קורות לבנין או להסקה:
סעיף ד
פטור מן הערלה
פירותיו מותרים ודוקא בעשה איזה מעשה מתחילה שניכר שאינו נוטעו לאכילה אם לעצים שנטען סמוכים ולא הרחיקן כדרך להרחיק אילני מאכל זמ"ז ואם לקורות שקיצץ הענפים כדי שיתעבה הגזע ואם לסייג שנטען בגבול סביב. מיהו אפ"ה בנמלך תוך ג' לאכילה חייב ומונין לו ג' שנים משעת נטיעתו [י"ד רצ"ד סכ"ג]. ושנות ערלה מחשבין כך אם נטע קודם ט"ז באב דנשאר עדיין מ"ד יום עד ר"ה דהיינו י"ד יום לקליטה ול' יום בשנה למחשב שנה הרי מ"ד יום אלו מחשבי שנה וא"צ למנות עוד רק ב' שנים מר"ה ההוא. אבל בנטע ביום ט"ז באב או אח"כ צריך למנות מר"ה הבא שלש שנים שלימות. מיהו אחר כלות ג' שנות הערלה הפירות החונטים עדיין עד ט"ו בשבט בשנת ד' אסורים דחנטו על מי שנה שעברו והחונטים מט"ו בשבט של שנת ד' עד ט"ו בשבט של שנת ה' דין רבעי להם ואחר כך הן חולין גמורין [י"ד שם ס"ד]:
סעיף ה
ר' יוסי אומר אפילו אמר
לאו דוקא דגם מחשבה מהני:
סעיף ו
הפנימי
צד פנימי שבאילן או אותו צד שבאילן שפונה לצד שדהו היינו פנימי:
סעיף ז
והחיצון פטור
והכי קיי"ל [שם סכ"ב]:
סעיף ח
עת שבאו אבותינו לארץ מצאו נטוע פטור
וא"ת מה דהוה הוה כקו' הש"ס [יומא ד"ה ב']. וי"ל למאי דקיימא לן דתרומה בא"י בזה"ז דרבנן [כי"ד של"א] דנתבטלה קדושת הארץ. אם כן גם ערלה וכלאי הכרם וחדש אינו אסור שם רק מדרבנן [כ"כ רמל"מ פ"י ממא"ס]. אם כן יש נפקא מינה לע"ל תוב"ב. ולפ"ז בדבר זה קיל ארץ ישראל מחוצה לארץ דבארץ ישראל אסור בזמן הזה רק מד"ס ובחוצה לארץ בין שנטעו ישראל או עובד כוכבים בין בשדה ישראל או של עובד כוכבים אסור מהלממ"ס [כקדושין ד' ל"ט א' וי"ד רצ"ד]. ורק דספיקא שרי וכך הי' הלממ"ס [י"ד רצ"ד ס"ח]. מיהו י"ל דבזה"ז דבא"י מד"ס לא עדיף חו"ל מינה:
סעיף ט
נטעו
לאחר שבאו לא"י אפי' נטע עובד כוכבים:
סעיף י
הנוטע לרבים
ברשותו לצורך רבים:
סעיף יא
ר' יהודה פוטר
וקיי"ל כת"ק [שם סכ"ה]:
סעיף יב
והעובד כוכבים שנטע
בשדה ישראל בין לעצמו בין לישראל כך כ' הרמב"ם והר"ב כאן ולא קיימא לן כן אלא בין בארץ ישראל ובין בחוצה לארץ בין של ישראל או של עובד כוכבים אסור רק בארץ ישראל מדאורייתא ובחוצה לארץ הלממ"ס [כלעיל סי' ח']:
סעיף יג
והגזלן שנטע
בשדה שגזל אפי' קודם יאוש [ומהר"ב משמע דוקא בנתיאשו. ולא ידענא מי גרע לא נתיאשו מעמד מאליו]:
סעיף יד
והנוטע בספינה
של חרס וה"ה בעציץ חרס. מיהו בשל עץ שאין השרשים מפעפעין ויוצאין בו בעי נקיבה:
סעיף טו
והעולה מאליו
ודוקא ביישוב אבל ביערות פטור:
סעיף טז
אילן שנעקר
שנשאו רוח למקום אחר ונשרש שם:
סעיף יז
והסלע עמו
ר"ל שנתלש עמו העפר שסביב השרשים:
סעיף יח
אם יכול לחיות
מהעפר שנתלש עמו בלי תוספת עפר אחר:
סעיף יט
או שזעזעתו
ערשיטטערט:
סעיף כ
המחרישה
ונתגלו הענפים וחזר וכסן בעפר אחר:
סעיף כא
או שזעזעו ועשאו כעפר
נ"ל דר"ל או שנענע הסלע בידים ועשאו כשאר עפר תלוש:
סעיף כב
אילן שנעקר ונשתייר בו שורש
מחובר בקרקע:
סעיף כג
רבן גמליאל אומר משם רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא כמחט של מיתון
כעובי מחט האורגים שמותחים בו הבגד להרחיבו. והכי קיי"ל [שם ס"כ]:
סעיף כד
אילן שנעקר ובו בריכה
בריכה ר"ל שכופף ראש האילן וטומנו בארץ וחוזר ויוצא ובכה"ג אין בראש שיצא דין ערלה מדיונק עדיין מאילן הזקן. מיהו הכא מיירי בנעקר שורש אילן הזקן ואז הענף שיצא והאילן גופא אינן יונקים מעתה רק ממקום המוברך בארץ:
סעיף כה
חזרה הזקינה להיות כבריכה
ר"ל שניהן חייבים בערלה ומונין להן ג"ש משעה שנעקר:
סעיף כו
הבריכה שנה אחר שנה
שחזר וכפף ראש הענף שיצא ועשה שוב כמה בריכות חדשות זא"ז:
סעיף כז
ונפסקה
ר"ל שנחתך בריכה א' באמצע' דהשתא אין השאר מחוברים לזקן:
סעיף כח
מונה
שנות ערלה:
סעיף כט
סיפוק הגפנים
ר"ל ראש זמורה שמגפן זה מרכיבו [איינאימפפען] בגפן אחר. וכל דבר קצר שהאריכו נקרא סיפוק:
סעיף ל
וסיפוק על גבי סיפוק
ר"ל זמורה מהסיפוק חזר והרכיבו בגפן אחר:
סעיף לא
אף על פי שהבריכן בארץ
שטמן אמצע הסיפוק בארץ דהו"ל השתא ב' כוחות חדשות דכל ענף שהרכיבוהו אזקנה אחרת ראוי להתחייב בערלה מדהוא יניקה חדשה וכ"כ הבריכה שבארץ הו"ל כנטעה מעיקר' וסד"א דלתבטיל בהן יניקתו שמגפן הזקן שממנו יצא:
סעיף לב
רבי מאיר אומר מקום שכחה יפה
שהזמורה שסיפקה יונקת מהגפן שיצאה ממנה:
סעיף לג
ומקום שכחה רע אסור
וסי' לזה שכשיונקת ממנו העלי' הפוכין לצד אחר מכנגד אילן הזקן כמשל דאכיל דלאו דלי' באיש לאסתכולי בי'. מיהו בכה"ג גם ת"ק מודה כי פליגי בנשרו העלין ר"מ מחמיר בספק:
סעיף לד
וכן בריכה שנפסקה
דמהשתא חייבת בערלה:
סעיף לה
והיא מלאה פירות
ואילו תלשן מיד היו מותרים מדגדלו בהיתר. אבל אלו הוסיפו בגידולין באיסור:
סעיף לו
אם הוסיף במאתים
ר"ל שיש חלק א' איסור וקצ"ט היתר מה שגדל כבר. וכיצד משערין עיין כלאים פ"ה סי' ל"א:
סעיף לז
אסור
דערלה בטלה בר'. וכ"כ משערין באילן שנעקר בפירותיו וחזר ושתלו:
סעיף לח
ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות
משכח"ל נטיעה שנאסר בכלאים ותתערב באחרות כגון שהעביר עציץ נקוב תחת גפן א' והוסיף ר' ואינו יודע איזהו:
סעיף לט
הרי זה לא ילקוט
דבמחובר לא שייך ביטול דהו"ל קבוע [כך נ"ל] וכי מלקט להו הו"ל כמבטל איסור לכתחילה:
סעיף מ
ובלבד שלא יתכוין ללקוט
לבטל האיסור:
סעיף מא
רבי יוסי אומר אף יתכוין ללקוט ויעלו באחד ומאתים
דביטול איסור לכתחילה מד"ס והרי אין לך אדם נוטע ערלה בכרמו בלי סי' ויאסר כרמו ומדהוא מלתא דלא שכיחא ל"ג בה רבנן [כך תי' רש"י גיטין ד' נ"ד ב' ועמ"ש ספ"ה דתרומה]:
סעיף מב
העלים והלולבים
הענפים הרכים:
סעיף מג
ומי גפנים
מי' היוצאים מגפן כשיחתוך בו ביומי ניסן:
סעיף מד
וסמדר
הגפן משיפרח מיד ניכר בו ענב דק ועד שיתגדל הענב כפול הלבן נקרא סמדר ואח"כ נקרא בוסר עד שיתבשל לגמרי. וכן אמרינן [ברכות ל"ו ב'] הוא בוסר הוא גרוע הוא פול הלבן מיהו בבוסר כעל"פ דאסור:
סעיף מה
וברבעי
לאוכלן בלי פדיון חוץ לירושלים דלאו בני אכילה נינהו:
סעיף מו
ואסורים באשרה
אילן הנעבד או שהועמד תחתיו ע"ז דבע"ז כתיב לא ידבק בידך מאומה:
סעיף מז
רבי אליעזר אומר המעמיד בשרף הערלה
הקפיא חלב לגבינה עם גוממי שנוטף מאילני ערלה:
סעיף מח
בשרף הפגים
ר"ל בשרף פרי שלא נתבשל כ"צ:
סעיף מט
ענקוקלות
ענבים שהשירן הרוח קודם שליש בישולן:
סעיף נ
והחרצנים
גרעיני ענבים:
סעיף נא
והזגים
קליפות ענבים:
סעיף נב
והתמד שלהם
מים שנתנו ע"ג שמרים או חרצנים וזגים עד שקלטו טעם יין:
סעיף נג
והנץ שלו
פרח שבראשו כעל אתרוג:
סעיף נד
והגרעינים
גרעיני הפירות וכולן טפל לפרי מקרי:
סעיף נה
ובנזיר
ר"ל קליפי וגרעיני ענבים:
סעיף נו
ומותרין ברבעי
דאיתקש רבעי למע"ש שאינו נוהג רק בחזי לאכילה:
סעיף נז
והנובלות
פירות שנשרו מאילן אחר שליש בשולן קודם שנתבשלו כ"צ:
סעיף נח
כלם אסורות
ר"ל בין של ערלה או אשירה או נזיר או רבעי אסורות:
סעיף נט
רבי יוסי אומר נוטעין יחור
גרופית בזית וחריות בדקל וזמורה בגפן יחור בתאנה [גחזי סי'] כולן לשון ענף:
סעיף ס
של ערלה
דהעץ מותר בהנאה ולא גזרינן עץ אטו אגוז:
סעיף סא
מפני שהוא פרי
ואף ע"ג דגדולי טבל ומע"ש מותרים [כפ"ט דתרומות מ"ד] שאני ערלה דאסור בהנאה. מיהו בדיעבד מותר מדה"ל זוז"ג קרקע דהיתר ופירא דאיסור [י"ד רצ"ד סי"ב]. ופשוט דעכ"פ צריך ג"ש לאילן שגדל מהפרי [ט"ז שם סקי"ח]:
סעיף סב
ואין מרכיבין בכפניות של ערלה
ענף שיש בו תמרי ערלה בעודן סמדר אסור להרכיבו באילן אחר: