יכין מקואות· רבי ישראל ליפשיץ
פרק ט
סעיף א
חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות
אם מהודקות. ושבצואר דוקא רצועה רחבה חוצץ. ולא חוט דק. דממילא אינו מהודק שלא תחנק א"ע בו:
סעיף ב
קלקי הלב
שער שנסבך שם:
סעיף ג
ובית הסתרים
שער שנסבך באותו מקום:
סעיף ד
באשה
ורק בנשואה שמקפדת שלא תתגנה לבעלה:
סעיף ה
לפלוף
צואת עין אפי' רך:
סעיף ו
וגלד
ריר מכה שנתיבש:
סעיף ז
ושרף היבש
שנטף מהפירות ונתיבש על בשרו:
סעיף ח
והמלמולין
קרטי זיעה:
סעיף ט
וטיט היון
נדבקים מאד:
סעיף י
ר' יוסי מטהר בשל יוצרין ומטמא בשל מרקה
טיט שנלוש בלובן ביצה לתקן סדקי כלים:
סעיף יא
וגץ יוני אלו יתדות הדרכים
טיט מעוך ע"י רגלים. כשהוא לח נקרא גץ יוני. וכשנתקשה ובולט כיתדו' נקרא יתדות הדרכים:
סעיף יב
שאין טובלין בהן
כשהוא במקוה. אפי' הוא קשה. מדאין נוח לעמוד עליהן. חיישי' שמא לא תטבול כהוגן [כי"ד סי' קצ"ח סל"א] כך נ"ל:
סעיף יג
ולא מטבילין אותן
בדבוקים בבשרו:
סעיף יד
מטבילין בו כשהוא לח ולא יטבול באבק שעל רגליו
ובדיעבד מהני:
סעיף טו
לא יטבול את הקומקמוס בפחמין
עם רום שע"ג:
סעיף טז
אלא אם כן שפשף
והסירו לגמרי. ומדלא קאמר וצריך שישפשף משמע דאפילו נשאר קצת רושם סגי:
סעיף יז
אלו שאין חוצצין קלקי הראש ובית השחי
תחת הזרוע:
סעיף יח
ובית הסתרים באיש
שאינו מקפיד וה"ה פנויי'. וקאלטניס אינן חוצצין [שם בי"ד ס"ו]:
סעיף יט
ושאין מקפיד עליו אין חוצץ
ואנן קיי"ל רוב גופו מלוכלך ומקפיד עליו. חוצץ מדאו'. ובחדא לריעותא מד"ס [י"ד קצ"ח רט"ז סק"ד]:
סעיף כ
לפלוף שבעין
דוקא לח אינו חוצץ שם. ויבש חוצץ משא"כ חוץ לעין. אפי' לח מקפיד עליו. וחוצץ. וכשהתחיל להוריק נקרא יבש. מיהו בא"א לטבול שנית. אפי' ביבש יש להקל. כפוסקים דס"ל דהכא דוקא לענין טהרות מחמרינן. ולא לטבילת נדה [ש"ך שם סקי"ג]:
סעיף כא
כשות
שער שבעור ילד רך:
סעיף כב
לא טמא
בנגע שם טומ':
סעיף כג
ולא מטמא
בהי' טמא ונגע שם טהור. ואכולהו קאי. בין הנך שחוצצין או אין חוצצין לא טמא ולא מטמ'. דאינן חשובין חבור לגוף. רב"א:
סעיף כד
והמור
שרף הנודף:
סעיף כה
ועל הדרגש
מטה קטנה:
סעיף כו
חוצצין
דוקא אם נקיים הן חוצצין דמקפיד עליהן:
סעיף כז
על הבלוסין
מלוכלכין:
סעיף כח
על איכוף
זאטטעל:
סעיף כט
ועל של זקקין
נושאי נודות:
סעיף ל
משני צדדין
בעבר הכתם מב' צדדי':
סעיף לא
רבי יוסי אומר של בנאים
ת"ח שצריך להקפיד על נקיות [כשבת דקי"ד]:
סעיף לב
ושל בור
גרוע מע"ה. ונ"ל דבע"ה בקפיד' בפירש תלי':
סעיף לג
מטפחת של זפתין
שמקנחי' א"ע בו מתעסקי בזפת:
סעיף לד
ושל מפסלי אילנות
נוטלי הפסולת מאילנות. וי"א כורתי הענפים לעבות הגזע:
סעיף לה
ר' יהודה אומר אף של קייצין
מיבשי פירות:
סעיף לו
אינו חוצץ
קמ"ל דאף בכלי כן: