אור ברסלב

יכין כתובות· רבי ישראל ליפשיץ

פרק ו

פרק ה

סעיף א

וירושתה
מה שירשה:

סעיף ב

הוא אוכל פירות בחייה
והקרן תקח כשימות או כשיגרשנה:

סעיף ג

בושתה ופגמה שלה
כשחבלה אדם, שמשלם נזק [הוא פגם, מה שנפגם דמיה שהיתה שוה קודם שנחבלה] וצער ורפוי ושבת ובושת, הצער פשיטא דדידה, ושבת ורפוי פשיטא דלבעל, אבל בושת ונזק קמ"ל דלאשה [אה"ע פ"ג]:

סעיף ד

בזמן שבסתר
נזק, שפצעה במקום סתר שבגוף, ובושת שביישה בינו לבינה:

סעיף ה

ובזמן שבגלוי
דכשהזיקה במקום גלוי שבגוף, או שביישה בפרהסיא, נמאסת בעיניו וגם הבושת שלו:

סעיף ו

והוא אוכל פירות
בחייה כשאר נכסי מלוג, דכשתמות ירשנה. וקיי"ל כר"י [שם]:

סעיף ז

ומת חתנו
קודם שנתן, ונפלה לפני יבם:

סעיף ח

ולך אי אפשי ליתן
וחולץ, או מיבם בחנם, ואילו אחיו, היה מוציא ממנו בדיינים [נ"א]:

סעיף ט

הוא פוסק כנגדן חמשה עשר מנה
מדמרויח בנדוניא. ואינו כרבית, דהרי גם במגרשה מיד נמי יוסף שליש, ותו דלא קבלה בתורת הלואה, רק בתנאי שכשתמות ירשנה:

סעיף י

וכנגד השום
ר"ל בהכניסה לו מטלטלין שצריך לשום אותן:

סעיף יא

הוא פוסק פחות חומש
חומש מלגיו שהוא ששית מלבר מדדרך לשום כך טפי משווין מפני הכבוד:

סעיף יב

שום במנה ושוה מנה
ר"ל אם פסק לכתוב לה שהכניסה לו שום במנה, ועתה מכנסת לו שום ששוה מנה בשוק:

סעיף יג

אין לו אלא מנה
ואינו יכול לומר תנו לי עוד חמישיתו, שהרי אמרו לפחות חומש, דהיינו רק באינו שוה כמו ששמו [והיינו שומא דידה דקאמר בש"ס] אבל א"צ להוסיף שליש מדלא קבל מעות בעין:

סעיף יד

שום במנה
רצה לומר ואם תרצה שיכתבו בכתובתה שהכניסה לו שום במנה:

סעיף טו

היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר
שהן קכ"ה דנרין, דהיינו מנה וחומשו:

סעיף טז

ובארבע מאות
ר"ל ואם תרצה שיכתוב בכתובתה ת'. ונ"ל דקמ"ל בין בהיותר קטנה שבכתובות שהיא ק', ובין בהיותר גדולה שבכתובות, שהיה מורגל להיות ת' [כפ"ק מ"ה], בכולן פוחת חומש:

סעיף יז

היא נותנת חמש מאות
ולתוס' ה"פ דבפסקו לו בזה"ל, שתכניס לו "שום במנה ושוה מנה", אז א"צ שתכניס לו מטלטלין שיהיו נשומין חומש יותר, אבל כשפסקה "להכניס לו שום במנה", אז צריכה להכניס הנישום קכ"ה דינר, וכ"כ בהתחייבה "בשום בת", צריכה שתכניס שום בת"ק:

סעיף יח

הוא פוסק פחות חומש
ר"ל וכ"כ מה שהחתן מתחייב לייחד לה כלים לכתובתה, שרגילין ג"כ לשומן יותר משוויין, כותב בכתובה שקבלתן בפחות חומש מהשומא:

סעיף יט

פסקה להכניס לו כספים
מעות בעין:

סעיף כ

סלע כסף נעשה ששה דינרים
קמ"ל בין באלף דינרין [כמ"ג] אף דנפיש אחריותן, ובין במועט כסלע, דלא נפיש רווחה דבעל, בכולן מוסיף שליש:

סעיף כא

החתן מקבל עליו עשרה דינרין לקופה
של בשמים שתתקשט בהן:

סעיף כב

לכל מנה ומנה
שהכניסה לי:

סעיף כג

רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה
אכולהו קאי, והכי קיי"ל [אה"ע סס"ו] ואילה"ק דוכי ס"ד דלפליג ת"ק בהא שיצטרך ליתן לה טפי ממנהג. דנ"ל דה"ק ר"ג דאין צריך ליתן לה בשמים להתקשט לפי שיעור נדוניא שהכניסה, אלא נותן לה כפי שיעור הבשמים שמתקשטות בהן הנשים שאינן נשואות או כשלא הכניסה כלום לבית בעלה:

סעיף כד

לא יפחות לה מחמשים זוז
כסף מדינה, שכל דינר כסף משקלו י"ב שעורות:

סעיף כה

לא יפחות לה
הגבאים:

סעיף כו

אם יש בכיס
של צדקה:

סעיף כז

יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה
ר"ל אפילו נתרצית:

סעיף כח

או בחמשים זוז
קמ"ל ק' אף שהוסיפו לה יותר מהראוי כנ"ל, וקמ"ל נ' דאפ"ה אינה מוציאה עד שתגדיל:

סעיף כט

מה שראוי להנתן לה
דהיינו עישור נכסי של הירושה, ואפילו מראוי נוטלת. וי"א רק עישור קרקעות [קי"ג]:

סעיף ל

רבי יהודה אומר אם השיא
האב:

סעיף לא

ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה
ורק בלא ידעינן דעתיה דאב יהבינן עישור נכסי:

סעיף לב

אלא שמין את הנכסים ונותנין לה
כפי שיתן אדם שהוא קמצן או וותרן כמוהו ובלא ידעינן דעתיה, נותנין לה עישור נכסי, וקיי"ל כר"י. ודוקא בסתם אבל בידעינן שנשתנה דעתיה או עשרו, אזלינן בתר דעתו האחרונה [שם]:

סעיף לג

המשליש מעות לבתו
לקנות לה שדה, או לנדוניא כשתנשא ומת:

סעיף לד

והיא אומרת נאמן בעלי
ר"ל ארוסי, שלא יעכבם לעצמו, תנם לו:

סעיף לה

יעשה השליש מה שהושלש בידו
אפילו אם רצונה ג"כ שיקנה הבעל שדה כדברי אביה, אפ"ה לא יתנו עד שתנשא, דמצוה לקיים דברי המת, אפילו צוה כשהיה בריא, ובצוה שכיב מרע, דבריו ככתובים ומסורין, אפילו לא השלישם מתחלה לכך:

סעיף לו

רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה
ר"ל ולו יהא שכבר קנו לה:

סעיף לז

הרי היא מכורה מעכשיו
להכי שומעין לה אפילו אינה רוצה לקנות שדה, ור"מ ס"ל שאינה יכולה למכור:

סעיף לח

במה דברים אמורים בגדולה
בש"ס קאמר חסורי מחסרא וה"ק, מן הנשואין לכ"ע הרשות בידה, כי פליגי בארוסין, במה דברים אמורים בגדולה וכו':

תוכן העניינים

יכין כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה