אור ברסלב
יכין כלים פרק טו › סעיף ל

יכין כלים· רבי ישראל ליפשיץ

פרק טו · סעיף ל

סעיף כט

וחכמים מטמאים
מדהיה תחלה פשוטי כ"מ ושם כלי עליו. להכי אף שקבעו בקרקע לא נתבטל שם כלי ממנו. עד שיעשה בו שינוי גדול. כדאשכחן בכופת שקבעו בנדבך [פ"כ מ"ה] ובסדין שעשאו ווילון [שם מ"ו]. ור"א ס"ל דדוקא הנהו שרוצה השתא ליחדו לתשמיש אחר מבתחלה. אז לא נתבטל מלק"ט בשקבעו בקרקע רק בעשה בו שינוי גדול. אבל הכא שקודם שקבעו וגם אח"כ מיוחד הוא רק להניח עליו ככרותיו. כשקבעו בקרקע נתבטל מלקבל טומאה [ואילה"ק מכסא שקבע בכלונס (פ"כ מ"ג) דמיוחד גם אחר שקבעו למושב כמעיקרא. ואפ"ה גם בקבעו לא נתבטל מלק"ט. י"ל דהתם כשקבוע בכלונס אינו נאות לישיבה כל כך כמעיקרא כשהיה הכסא מטולטל לנוח עליו. דלא קבעו ע"ג כלונס רק כדי להציץ מעליו למרחוק והו"ל כתשמיש אחר ממעיקרא]:

תוכן העניינים

יכין כלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה