יכין יומא· רבי ישראל ליפשיץ
פרק ד
סעיף א
טרף בקלפי
ר"ל הכוה"ג חוטף מהר הגורלות מתוך הקלפי, שלא יתכוון להעלות של שם מימינו שזה סי' יפה לו, וי"א טרף בקלפי ר"ל נענע הקלפי, כמו ביצים טרופית:
סעיף ב
והעלה שני גורלות
א' בימין וא' בשמאל:
סעיף ג
ואחד כתוב עליו לעזאזל
כך נקרא כל הר זקוף וקשה כאבן [יומא ס"ז ב']:
סעיף ד
הסגן בימינו
ר"ל שעומד לימינו של כוה"ג. ואע"ג שכבר אשמעינן כן [פ"ג מ"ט], נקט לה תו הכא להודיענו הטעם למה כשהשם עלה בימינו הסגן א"ל הגבה וכו' היינו משום שהסגן עמד באותו צד, ולא משום שבח הכוה"ג מדעלה השם בימינו יחשיבוהו שיאמר לו הסגן שחשוב טפי מהראש בית אב:
סעיף ה
אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי
אדוני:
סעיף ו
נתנו על שני השעירים
הגורל שהעלה בימין הניח על השעיר שעומד מימינו, ואותו שבשמאל הניח על השעיר שבשמאלו:
סעיף ז
ואומר לה' חטאת
ואע"ג דבנדרים [ד"י ע"ב] אמרי' דלא לימא, לה' עולה לה' שלמים, דלמא ממליך אחר שאמר לה', ויהיה מזכיר השם לבטלה [תוס' ישנים הכא]. נ"ל דהתם בנדבה דשייך בהו ממליך משא"כ הכא בחובה. ותו דכבר הניח הגורלות, להכי תו לא חיישי' שמא ממליך:
סעיף ח
ר' ישמעאל אומר
כוה"ג היה:
סעיף ט
והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
כך אומרי' בהשתחוי', מדהזכיר השם ככתבו [עי' פ"ו סי' יט]:
סעיף י
קשר לשון של זהורית
צמר סרוק [קארמאזין]:
סעיף יא
בראש שעיר המשתלח
בין קרניו:
סעיף יב
והעמידו כנגד בית שלוחו
פני השעיר נגד שער המזרח שדרך שם יוציאוהו:
סעיף יג
ולנשחט
הי' קושר זהורית:
סעיף יד
כנגד בית שחיטתו
ר"ל בצוארו, שלא יתחלפו זה בזה, ולקחו זהורית מדכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, והי' סימן טוב לישראל שילבין הזהורית שבשעיר המשתלח כשהשליכו מהצוק. והזהורית שבשעיר הנשחט, כששחטוהו תלו הזהורית על פתח ההיכל, וכשהגיע השעיר הנשלח, להמדבר, הי' זה הזהורית שעל הפתח מלבין [ספ"ו]:
סעיף טו
בא לו אצל פרו שנייה
ר"ל פעם ב':
סעיף טז
וסומך שתי ידיו עליו
ז' בין קרניו:
סעיף יז
חטאתי
זו דברי ר"מ, שנאמר והתודה עליו עונות בני ישראל, לכל פשעיהם לכל חטאותם. אבל חכ"א, חטאתי, עויתי פשעתי, דחטא שוגג, ועון מזיד פשע מרד, והרי צריך להתוודות על הקל קל תחלה. ואף דהקרא זכרם להיפך. הכי קאמר קרא ע"י שיתוודה, עונות ופשעים, יתהוו ויתהפכו כולן לחטאים, ר"ל לשגגות:
סעיף יח
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
בהשתחויה, מדהזכיר השם ככתבו:
סעיף יט
שחטו
אבל לא קרצו, כלעיל [פ"ג סי' כ"ג]. דעבודת היום מדאו' אין כשר רק בו, ואף דצריך לקבל הדם מהר, לגבי עבודת היום זריז הוא [כיומא ד"ע ע"ב], ובל"ז יזהר לקבל מהר:
סעיף כ
ונתנו למי שהוא ממרס בו
ר"ל להגיס ולמעך בדם שלא יקרש עד אחר שיקטיר הקטורת ויכניס הדם [תרגום או מעוך, דמריס]:
סעיף כא
על הרובד הרביעי שבהיכל
בש"ס קאמר שמהיכל, ור"ל שעומד הממרס, על השורה הד' שבאבני הרצפה מפתח ההיכל ולחוץ:
סעיף כב
כדי שלא יקרוש
נ"ל דהאי שלא יקרש אתרוויי' קאי, דלהכי היה ממרס ולהכי ג"כ דוקא ארובד הד' דהיינו סמוך להיכל בתוך ד' אמות, כדי שלא יקרוש, כשיוליכנו הכה"ג להדם להיכל אפשר שיקרוש בדרך, דכל כמה שאפשר למנוע הקירוש שפיר טפי:
סעיף כג
נטל
הכוה"ג:
סעיף כד
וחותה
ר"ל לקח גחלים בוערות במחתה:
סעיף כה
מן המעוכלות הפנימיות
ר"ל מהגחלים שבאמצע האש שנתאכלו היטב, שלא יהיו כאודים שמעלים עשן. [אב"י וקשה מפני מה לא הזכירה המשנה דין המוזכר בקרא [ויקרא טז יב] ולקח וכו' גחלי אש מעל המזבח לפני ה' מצד שלפני הפתח והיא צד מערבי, וכת"כ, ורמב"ם הלכות יה"כ פ"ד ה"א הזכיר רק שנטל האש מעל המזבח מסמוך למערב ולא הזכיר שנטל מהמעוכלות הפנימיות, ותמה הרכ"מ. ורתוי"ט כתב שהרמב"ם לא גרסו כלל במשנה. ול"מ נ"ל דבאמת לרמב"ם פנימיות דאמרה המשנה היינו הסמוך למערב שהוא צד פנים דק"ק ודו"ק]:
סעיף כו
וירד
מהמזבח:
סעיף כז
והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה
ר"ל הניח המחתה על הרצפה אצל הממרס בדם מדצריך לחפון אבל המחתה העמיד לצד חוץ מההיכל, דהיינו לצד העזרה, מדאינו רק מכשיר לקטורת משא"כ הדם דאיהו גופי' מכפר, העמידו לצד פנים סמוך להיכל [כך נ"ל]:
סעיף כח
בכל יום
כשחותה גחלים לקטורת בכל יום:
סעיף כט
היה חותה בשל כסף ומערה בתוך של זהב
ולא חתה בשל זהב שלא להפסיד ממון של ישראל:
סעיף ל
והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס
שלא להטריח הכוה"ג:
סעיף לא
בכל יום חותה בשל ד' קבין ומערה בתוך של שלשת קבין
דג' קבין הי' השיעור להקטרת הקטרת. ולא לקח מיד בשל ג' קבין. מדמתפזרים גחלים בירידתו מהכבש, שהמחתה צריכה להיות גדושה, מפני הכבוד:
סעיף לב
בכל יום היתה כבדה
שהיה דופנה עב:
סעיף לג
והיום קלה
דופנה דק:
סעיף לד
בכל יום היתה ידה
[האנדגריף]:
סעיף לה
קצרה והיום ארוכה
כדי שתהיה זרוע הכוה"ג מסייעתו כשיחפון בפנים [עי' פ"ה מ"א]:
סעיף לו
בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום
שחשוב ביותר מזהב ירוק:
סעיף לז
בכל יום מקריב פרס
קטורת משקל חצי מנה:
סעיף לח
והיום מוסיף מלא חפניו
דמלבד שיעור הנ"ל שמקטיר במזבח הזהב, מקטיר ג"כ מלוא חפניו בק"ק:
סעיף לט
והיום דקה מן הדקה
זו שמכניס לק"ק:
סעיף מ
ויורדין במערבו
דכבש היה בדרום במזבח, והעולה בה פונה לימינו, שהוא למזרח הכבש, דכל פינות שאדם פונה, ראוי שיהיה לימין, ומה"ט כשיורדים, יורדים במערב הכבש, שהוא לימין היורד:
סעיף מא
והיום כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע
משום כבודו, שהולך במקום הנאות להלוך:
סעיף מב
והיום מן הקתון
[קריגכען]:
סעיף מג
של זהב
משום כבודו לא יקדשי מהכלי שהשאר הכהנים מקדשין ממנו:
סעיף מד
בכל יום היו שם ארבע מערכות
בד' מקומות על מזבח החיצון, היו עצים ואש סדורות. א' מערכה גדולה להקרבת איברי התמיד, הב' לגחלים לקטורת והג' לקיום האש, הד' לאברי תמיד של בין הערביים שמאתמול שלאנתעכלו עדיין:
סעיף מה
והיום חמש
דמוסיף א' לגחלים לקטורת שבק"ק:
סעיף מו
רבי יוסי אומר בכל יום שלש
דס"ל דאברים שנתותרו מתמיד של בין הערביים, נשרפין במערכה גדולה:
סעיף מז
רבי יהודה אומר בכל יום שתים
דס"ל דא"צ אחד מיוחד לקיום האש: