אור ברסלב

יכין זבים· רבי ישראל ליפשיץ

פרק א

סעיף א

הרואה ראיה אחת של זוב
זוב בא מאבר מת. והוא כלובן ביצה שאינו קשור או כמימי שעורים. וש"ז כלובן ביצה קשור:

סעיף ב

בש"א כשומרת יום כנגד יום
מפרשי' בש"ס (נדה ע"ב) כבועל שומרת יום דמשכב ומושב שלו תלויין וכ"כ הנושא טפת הזוב בעצמה. טומאתו תלויה:

סעיף ג

וב"ה אומרים כבעל קרי
ומשכב ומושב שלו טהורים. גם הטפה אמ"ט במשא:

סעיף ד

ראה אחת
דדין זב תלויה בראיות דבראה ב' ראיות ביום א' או בב' ימים רצופים צריך ז"נ. ובג' ראיות ביום א' או בג"י רצופים. צריך ז"נ וקרבן. משא"כ זבה תלויה בימים דבראתה ראיות הרבה ביום א' או בב' ימים א"ל רק יום א' בטהרה. ובג' ראיות בג"י רצופים חייבת ז"נ וקרבן. ופליגי הכא בזב שהפסיק יום א' בין ראיה א' לב' אחרונות:

סעיף ה

או א' מרובה כשתים
שראה ראייה א' כדי הלוך נ' אמה. והוא שיעור טבילה וספוג:

סעיף ו

בית שמאי אומרים זב גמור
וחייב גם בקרבן:

סעיף ז

ופטור מן הקרבן
דביטל יום הטהור את ראייה ראשונה והוה ליה כבעל שתי ראיות אחרונות:

סעיף ח

בית שמאי אומרים זב גמור
מדנזקק לז"נ מב' ראיות ראשונות ולא הועיל כלום לטהרתו נתבטל יום המפסיק. והו"ל כראה ג' רצופים:

סעיף ט

הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו
שראה ב' ראיות ובג' של ז"נ ראה קרי:

סעיף י

בית שמאי אומרים סותר שני ימים שלפניו
ר"ל ב' ימים נקיים שספר:

סעיף יא

ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו
וסופר עוד ה' נקיים:

סעיף יב

רבי ישמעאל אומר הרואה
קרי:

סעיף יג

בשני
של ז"נ:

סעיף יד

סותר את שלפניו
אף לב"ה:

סעיף טו

רבי עקיבא אומר אחד הרואה בשני ואחד הרואה בשלישי
פליגי ב"ה:

סעיף טז

שלא סתר אלא יומו
מדספר כ"כ נקיים כמניין הימים שעשאוהו זב גמור. בד"א ברואה וכו':

סעיף יז

הרי זה זב גמור
גם לקרבן:

סעיף יח

ראה אחת והפסיק כדי טבילה וסיפוג
להסתפג אחר טבילה:

סעיף יט

שהיא כמן גד יון
גד הוא ע"ז של יונים שהעמידו סמוך לשלוח. ואף שהיא ע"ז מותר להזכירה מדהוזכרה בתורה [כסנהדרין דף ס"ג ע"ב]:

סעיף כ

לשילוח
נהר קרוב לירושלים:

סעיף כא

וכשני ספוגין
והוא כדי הלוך ק' אמה מתחלת ראייה לסופה:

סעיף כב

אלא א"כ יש בה כדי שלש
דבי' גלי קרא דלהוי כג' ראיות. וחכ"א גלי קרא בא' כגל שנחלקת. וה"ה בב':

סעיף כג

אם ידוע שמקצת הראיה
של בה"ש:

סעיף כד

מהיום
ר"ל מיום שעבר:

סעיף כה

ומקצתה למחר
ר"ל מתחלת הלילה:

סעיף כו

ודאי לקרבן ולטומאה
אף שאין כדי נ' אמה ביניהן. דימים מחלקים:

סעיף כז

ודאי לטומאה
דממ"נ ראה ב':

סעיף כח

וספק לקרבן
ומביא קרבן ואינו נאכל:

סעיף כט

ראה שני ימים בין השמשות
ראייה א' תחלת בה"ש אתמול. וראייה ב' סוף בה"ש היום:

סעיף ל

ספק לטומאה
דשמא הפסיק יום א' בין ב' הראיות. וטהור הוא:

סעיף לא

ולקרבן
דשמא היה ראייה א' חציו ביום וחציו בלילה. וחייב נמי קרבן:

סעיף לב

ספק לטומאה
דשמא לא היה רק ראייה א':

תוכן העניינים

יכין זבים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה