יכין זבחים· רבי ישראל ליפשיץ
פרק ז · סעיף לט
ושנקטעה רגלה
דאף דאין תמות וזכרות בעופות, דוקא בנתעוור מחמת עור שכסה עינו, אבל מחוסר אבר פסול, ונסמית דנקט הכא, ר"ל שנחטט עינו:
יכין זבחים· רבי ישראל ליפשיץ
ושנקטעה רגלה
דאף דאין תמות וזכרות בעופות, דוקא בנתעוור מחמת עור שכסה עינו, אבל מחוסר אבר פסול, ונסמית דנקט הכא, ר"ל שנחטט עינו: