יכין דמאי· רבי ישראל ליפשיץ
פרק ד · סעיף ג
עד שיעשר
דאע"ג דנאמן באמירה דשבת. אפ"ה גזרו באכילה דחול אטו אמירה דחול. ורק בשבת משום עונג שבת ל"ג. ומה"ט רק בשכח מלעשר הקילו ולא לכתחילה. מיהו אם היה נזכר קודם שבת. רק לא היה לו פנאי להפריש. אומר מע"ש שאני עתיד להפריש וכו' [כלקמן רפ"ז]. ומדנקט עד שיעשר [ול"ק יעשר מה שיאכל] משמע כרמב"ם דגם על אכילתו בשבת חייב לעשר כ"כ ע"ר אאמ"ו רבינו הגאון זצוק"ל. ונ"ל דלפ"ז כוונת המשנה לא יאכל כלל אפי' דבר אחר עד שיעשר: