אור ברסלב

יכין גיטין· רבי ישראל ליפשיץ

פרק ח

פרק ז

סעיף א

והיא בתוך ביתה
של נכסי מלוג, או שהוא שאול או מושכר לה:

סעיף ב

או בתוך חצרה הרי זו מגורשת
דאף דכל מה ששייך לאשה קנה הבעל. עכ"פ גטה וידה באין כאחד. והוא שעמדה בצד ביתה וחצירה, ומשתמר לדעתה. דמדחצר משום יד אתרבאי, צריך שיהיה כיד, שסמוכה לה. וצריך ג"כ שכשזרק לה ידעה שהוא גטה, דאל"כ ספיקא הוה [קל"ט]:

סעיף ג

או בתוך חצרו אפילו הוא
הגט:

סעיף ד

עמה במטה
מטה שאינה שלה. דבשלה ויושבת עליו וגבוה י"ט מגורשת [שם]:

סעיף ה

לתוך חיקה
חיקה הוא כיד ממש, רק מיירי שבגדיה מגוררין ע"ג קרקע, וזרקו עליהן:

סעיף ו

או לתוך קלתה
סל למטוה ולמחטין:

סעיף ז

הרי זו מגורשת
דמקום הסל והחיק קנוי לה, שאין אדם מקפיד על מקומן:

סעיף ח

או שמצאתו מאחוריו
שהיה הגט על גבו, ועיקם גבו לה שתטלנו [כך כ' הר"ב, וע"כ הכי מיירי, דאם לא עיקם לה גבו, אלא שנטלתו מגבו מעצמה, אפילו א"ל בשעה שנטלתו הר"ז גיטך, אינו כלום, דבעינן ונתן [כאה"ע קל"ח]:

סעיף ט

אינו גט
אפילו היו עסוקים תחלה בעניני גירושין. הא אילו היה נתנה לה מיד ליד היה גט כשר כיון שעסוקים בענין גירושין סגי אף שלא אמר הר"ז גיטך:

סעיף י

עד שיאמר לה הא גטך
ואפילו לא א"ל כן עד אחר שנתן לה הגט, ובעודו בידה, סגי [שם]:

סעיף יא

עד שיאמר לה
כשהיא נעורה. אע"ג שנתנה לה כשהיא ישנה. והוא שנשאר בידה משעה שנתנו בידה כשהיא ישנה עד שננערה [קל"ח ס"ג]:

סעיף יב

היתה עומדת ברשות הרבים
או ברשות שאינו של שניהן:

סעיף יג

קרוב לה
שיכולה היא לשמרו:

סעיף יד

קרוב לו
כל שיכול הוא לשמרו:

סעיף טו

מחצה על מחצה
ששניהן יכולין לשמרו כל א' לבד, או שאינן יכולין לשמרו כל א' לבד, רק ביחד, דבאינן יכולין לשמרו כלל, פשיטא דאינה מגורשת כלל [תוס']:

סעיף טז

מגורשת ואינה מגורשת
ואנן קיי"ל דאפילו לתוך כליה או חיקה, אסורה להנשא עד שיבוא לתוך ידה ממש [קל"ט]:

סעיף יז

וכן לענין קדושין
תלוי במי שיכול לשמרו:

סעיף יח

אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי
בתורת גיטין. דאל"כ מדא"ל זרוק לי והפטר, אפילו נפל קרוב ללוה נפטר, ואי באמר ליה זרוק לי חובי ולא אמר והפטר, אפילו נפל קרוב למלוה חייב, דזרוק לי ושומרו קאמר. ואע"ג דבאמר שלחהו לי א"צ לומר והפטר [כב"מ פ"ה מ"ג]. י"ל התם דקא"ל שימסר החוב ליד אדם בר דעת, אין צריך שישמרנו הלוה עוד:

סעיף יט

זכה הלוה
דבנאבד שם פטור.

סעיף כ

הלוה חייב
בנאבד:

סעיף כא

היתה עומדת על ראש הגג
שלה:

סעיף כב

כיון שהגיע לאויר הגג
פחות מג' סמוך לקרקעית הגג, אף שנאבד אח"כ.

סעיף כג

הרי זו מגורשת
מיהו ביש מעקה לגג, מיד שהגיע לאויר המעקה, מגורשת:

סעיף כד

הוא מלמעלה
בחצר שלה:

סעיף כה

הרי זו מגורשת
וה"ה ברישא. רק נקטה הכא, דבחצר שכיח אש ומים. ודוקא שקדמה זריקת הגט להדליקה שבחצר. דאל"כ לשריפה אזל. ודוקא שנשרף דרך ירידה, אבל דרך עלייה, כשזרקו להעבירו מעל מעקת הגג, אז כשנמחק דרך עלייה אעפ"י שהוא כבר תחת מחיצות התחתונות אינה מגורשת, דלא מקריא נתינה רק דרך הנחה:

סעיף כו

פוטר אדם אשתו בגט ישן
שנתייחד עמה בין כתיבה לנתינה, וכתב בני הרב מהרב"י הגאבד"ק לאנדסבערג, על הגליון, ומשום מוקדם ליכא דמיירי ע"י שליח, או שהתיחד עמה ביום הכתיבה:

סעיף כז

ובית הלל אוסרין
שמא יפגמו בניה שנולדו מהעיבור שבין כתיבה לנתינה, שיאמרו שנתעברה מהן אחר נתינת הגט:

סעיף כח

ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה אחר שכתבו לה
וקיי"ל דאם כבר גרשה בגט זה, תנשא לכתחילה. וי"א דבגרשה ע"י שליח, ונתייחדו בין כתיבה לנתינה, דוקא בנשאת לא תצא [קמ"ח]:

סעיף כט

כתב לשום מלכות שאינה הוגנת
שאינו דר שם. ובימי חז"ל הקפידו המלכיות על זה, להכי תקנו לכתוב בשטרות חשבון שנות מלכותו, משום שלום מלכות:

סעיף ל

לשום מלכות יון
אף שאינן עוד בעולם, איכא חשש הקפדת המלך. א"נ קמ"ל אף שבשעה שהיו מושלים בישראל היו כותבין כן בגט:

סעיף לא

לבנין הבית
של ביהמ"ק, אף שאינו שנות מלכות, חיישינן להקפדת המלך:

סעיף לב

לחורבן הבית
אף שהוא חשבון של צער חיישינן דקפיד:

סעיף לג

היה
מקום שחתמו שם העדים:

סעיף לד

במזרח וכתב במערב
ר"ל כתב כאילו חתמו העדים בעיר אחרת, אף דציווי של הבעל שיחתמו, היה בהעיר האחרת:

סעיף לה

תצא מזה ומזה
בנשאת עם גט כזה:

סעיף לו

ואין לה לא כתובה
ק' ור' ותוס':

סעיף לז

ולא פירות
מי משניהן שאכל פירות נכסי מלוג שלה אחר שנשאת לב', פטור מלשלם:

סעיף לח

ולא מזונות
אפילו מה שלותה כבר ואכלה:

סעיף לט

ולא בלאות
אפילו מה שבלה מצאן ברזל דקיימי ברשות בעל, אפ"ה א"צ לשלם לה:

סעיף מ

והולד ממזר מזה ומזה
מבעל ראשון ממזר דאורייתא, ומבעל ב' דרבנן, וי"א איפכא:

סעיף מא

ולא זה וזה מטמאין לה
אם כהנים הן, מדפסולה להן:

סעיף מב

לא במציאתה
דנתקנה לבעל שלא ישנאנה, משא"כ הכא מה נ"מ שישנאנה:

סעיף מג

ולא במעשה ידיה
דנתקנה לבעל תחת מזונות והכא הרי פטורים מלזונה:

סעיף מד

ולא בהפרת נדריה
דרק שלא תתגנה אמרה תורה שיפר, מה שא"כ הכא:

סעיף מה

היתה בת ישראל נפסלת מן הכהונה
במתו קודם גירושין. עכ"פ זונה היא:

סעיף מו

בת לוי מן המעשר
אף דזונה מותרת במעשר. הכא קנסוה:

סעיף מז

בת כהן מן התרומה
אפילו תרומה דרבנן:

סעיף מח

כתובות בנין דכרין [ככתובות פ"ד מ"י]. והא דאשמעינן כל הנך דיני דהנך גיטין פסולין ולא גם בשאר דוכתי מדוכתי במכילתין בשאר גיטי דתני גבייהו פסול. נ"ל דבאינך פשיטא דכך הוא הדין דהרי הגט פסול מדאורייתא, אלא אפילו הנך דכל פסולייהו רק משום שנוי מטבע שטבעו חכמים בגיטין אפ"ה החמירו בה:

סעיף מט

חולצין ולא מיבמין
מאחיו של ב' חליצה דאורייתא, ומאח של א' מדרבנן. וכולה מתניתין ר"מ היא. אבל אנן קיי"ל דבנשאת בא' מגיטין הנ"ל לא תצא [קכ"ח]:

סעיף נ

שינה שמו ושמה
אף שהיה לא' מהן ב' שמות, וכ' הטפל לבד, או כתב הטפל, וכלל לעיקר השם בוכל שום דאית לי [קכ"ט ב"ש ג']:

סעיף נא

שם עירו ושם עירה
מקום דירתן. מיהו אנן קיימא לן דאין כותבין רק מקום עמידתו בשעת כתיבה:

סעיף נב

כל העריות שאמרו
ט"ו עריות שבריש יבמות:

סעיף נג

צרותיהן מותרות
לשוק בלי חליצה:

סעיף נד

ונמצאו אלו
העריות:

סעיף נה

אילונית
שאינן יולדות, ונמצא שקדושי המת בעריות בטעות היה, דאחר שהיא בת ל"ה שנים ולא נולדו לה ב' שערות הרי היא איילונית אף שלא נראו בה סימני איילונית [כאה"ע קנ"ה סי"ג] להכי אפשר שלא הכירו בו מקודם שהיא איילונית:

סעיף נו

תצא מזה ומזה
מהבעל שנשאה מהיבם:

סעיף נז

וכל הדרכים האלו בה
ואנן קיימא לן דאין ממזר מחייבי לאוין:

סעיף נח

הכונס את יבמתו
ועי"ז הותרה צרתה לשוק:

סעיף נט

ונמצאה זאת
זו שנתייבמה.

סעיף ס

שהיא אילונית
אם כן לא נפטרה צרתה ע"י יבומיה:

סעיף סא

ושוכר לאשה
שתתנו לבעלה שקבלה כתובתה ממנו:

סעיף סב

ונתנו זה לזה
הבעל נתן לה השובר דסבור שהוא הגט, ואשה טעתה בהיפך [וכ' בני הרב המאה"ג מהו' ברוך יצחק שליט"א הנ"ל, ואילה"ק הא מסתמא בלא קראו קודם נתינה מיירי דאל"כ האיך טעו כך, ואם כן אפילו נתן הבעל הגט להאשה אינה מגורשת [כגיטין די"ט ב']. י"ל דבכה"ג עכ"פ אם נשאת לא תצא, משא"כ בהוחלפו. או דמיירי בקרינהו ובתר הכי עיילוהו לבי ידיה ואפקוהו. דאז צריך למקרי שנית, ומיהו אותה קריאה אינה חמורה תו כ"כ שתהיה אסורה להנשא בלעדה דלא חיישינן לאחלופי עד דידעינן שהוחלפו [רא"ש פ"ב דגיטין סט"ז ותוס' שם]:

סעיף סג

ולאחר זמן
אחר שנשאת לאחר:

סעיף סד

רבי אליעזר אומר אם לאלתר יצא
ר"ל קודם שנשאת לאחר:

סעיף סה

אם לאחר זמן יצא
ר"ל אחר שנשאת לאחר:

סעיף סו

לא כל הימנו מן הראשון לאבד זכותו של שני
דאינן נאמנין, דשמא קנוניא עשו הבעל הראשון עם האשה מדרוצה היא להתגרש ממנו, והרי באומרת טמאה אני לך אינה נאמנת, כסוף נדרים [ועי' תוס' כאן] להכי תולין שהחזירו זל"ז הגט להבעל והשובר להאשה כדי לעשות קנוניא.

סעיף סז

בית שמאי אומרים פסלה מן הכהונה
משום חומרא, מדכבר נכתב הגט:

סעיף סח

ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה
והכי קיי"ל [קמ"ג]:

סעיף סט

המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי
ונתייחדו בעדים:

סעיף ע

ובית הלל אומרים צריכה הימנו גט שני
דעדי יחוד הן כעדי ביאה. ומדאין אדם בועל בזנות כשאפשר בהיתר, להכי ודאי קדשה בביאה. מיהו בלא היתה אשתו מקודם אפילו בא עליה בפני עדים אין חוששין לה [קמ"ט ס"ב]:

סעיף עא

אימתי בזמן שנתגרשה מן הנשואין
דלבו גס בה:

סעיף עב

מפני שאין לבו גס בה
עי' פ"ז סי' י"ז:

סעיף עג

כנסה בגט קרח
כך מעשהו. כותב שורה א' או ב' וכורכן על החלק שתחתיהן ותופרו יחד, וחותם עד על החלק מבחוץ, וחוזר וכותב מבפנים שורה א' או ב', וחוזר וכורך ותופר וחותם מבחוץ כבתחלה, וכן עד סופו, מניין הכריכות והקשרים כמניין העדים. וזה נקרא גט מקושר. ותקנוהו חז"ל לכהנים שהן קפדנים, ובכעס כל דהו מגרשין נשותיהן, והרי כשיתחרטו אסורים להחזיר, לכן תקנו שכל כהן יגרש בגט מקושר, שצרוך זמן רב לתקנו, שמא ביני ביני תנוח דעתו ולא יגרש. מיהו אם היה בגט מקושר כרך א' בלי חתימת עד, אז נקרא גט קרח, וכסוף פרקן, ופסול. וקאמר הכא שאם נשאת בגט כזה:

סעיף עד

גט קרח הכל משלימין עליו
לחתום במניין קשריו אפילו קרוב או פסול, מדיש עכ"פ ב' עדים כשרים. דטעם שקרח פסול, דחיישינן שמא לאחר זמן כשיראו שאין חתימות כמניין הקשרים, יאמרו שמסתמא הזמין הבעל עדים כמניין הקשרים ולא חתמו כולן, וכיון שהזמין כולם ולא חתמו כולם אם כן באמת גט פסול. ולהכי כשיש חתימות כמנין הקשרים, תו ליכא למיחש הך חששא. ואע"ג שהן קרובים, עכ"פ הרי לאו בתורת עדות חתמו, שיפסול על ידי זה כל העדות, רק חתמו שלא יוציאו לעז אח"כ על הגט:

סעיף עה

אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר
משא"כ עבד דלמא יאמרו נשתחרר ויתירוהו בבת ישראל. או בגזלן יחשבו שעשה תשובה, ויאמינוהו גם לעדות אחרת. משא"כ קרוב, מפורסם קרובתו:

תוכן העניינים

יכין גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה