יכין גיטין· רבי ישראל ליפשיץ
פרק ב · סעיף מג
שוטה ונשתפה
נתיישב [ונ"ל דשוטה הוא לשון משוט בארץ [אונרוהיג], שמחשבותיו אינן שוהין בהתבוננת על כל דבר, רק משוטטים ועפים הנה והנה. ונגד זה כשנתיישב, נקרא נשתפה, שהוא לשון מנוחה, כמו שפה מהצער [נדה ל"ז]:
יכין גיטין· רבי ישראל ליפשיץ
שוטה ונשתפה
נתיישב [ונ"ל דשוטה הוא לשון משוט בארץ [אונרוהיג], שמחשבותיו אינן שוהין בהתבוננת על כל דבר, רק משוטטים ועפים הנה והנה. ונגד זה כשנתיישב, נקרא נשתפה, שהוא לשון מנוחה, כמו שפה מהצער [נדה ל"ז]: