יכין ברכות· רבי ישראל ליפשיץ
פרק ב · סעיף ח
ובאמצע שואל מפני היראה – לאביו או רבו או ת"ח מופלג בדורו. ומכ"ש ליהש"ר עד יתברך. ולאמן שבסוף קדיש ושאחר קדושה ושאחר שומע תפלה. ולברוך ה' המבורך דברכו ודברכת התורה. ולקדוש וברוך דקדושה. ולג' מלות מודים אנחנו לך. ולעלות לתורה. ולברכת תפלין. או רעם [ונ"ל דה"ה לכל חיוב ברכה שתעבר זמנה אח"כ] אבל לא לברכת ציצית: