יכין ביצה· רבי ישראל ליפשיץ
פרק א · סעיף לט
ובית הלל אומרים תבלין נדוכין כדרכן במדוך של אבן
מיהו נוהגין לשנות קצת בדיכת תבלין להכירא שלא ידוך טפי מהצריך ליו"ט. אבל ברחיים אסור אפילו ע"י שינוי, מדהוה כעובדין דחול [תק"ד]. וה"ה לטחון [קאפפע] ברחיים אסור ובמדוכה ע"י שינוי שרי [משבצות שם]. ודבר שרגילין לדוך הרבה ביחד, כחרדל [ומעערעטטיך] ז אף דמפיג טעם, אף ע"י שינוי אסור [מגא שם ז']. מיהו סחיטה, אף דמפיג טעם כשיסחטנו מעיו"ט אפ"ה אסור ביו"ט [ט"ז ומשבצות שם]: