יכהן פאר על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· רבי חנוך צבי הכהן לוין
פרק א · הלכה א
מצות עשה להקריב שני כבשים עולות. עי' במל"מ מה שמאריך בהא דחגיגה (דף ו') דשבטו של לוי הקריבו התמיד כל ארבעים שנה משלהם ופרש"י שלא הקריבו ישראל אז לפי שנזופים היו. ולכאורה צ"ע הא קרבן תמיד צריך שיהיה בא משל ציבור וכמבואר במנחות (ס"ו) ובכמה דוכתי בש"ס ואיך הקריבו שבטו של לוי דלא הוי משל ציבור דאיכא למ"ד דשבט אחד לא איקרי קהל. ואפי' למ"ד דשבט אחד איקרי קהל מ"מ ציבור בודאי דלא הוי גם דשבט לוי קיי"ל דלכו"ע לא איקרי קהל וכמבואר בהוריות (דף ו') דמי שאין לו נחלה בארץ לא איקרי קהל.