אור ברסלב

יכהן פאר על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי חנוך צבי הכהן לוין

פרק ג

פרק ב

הלכה ב

אפי' עולת העוף מקבלין מן הנכרי. יש לדקדק דהרבותא ע"פ המבואר בכריתות (ח' ע"ב) איזהו דבר שכולו לה' הוי אומר זה עולת העוף ופירש"י ז"ל משום דבעולת בהמה איכא העור שהוא לכהנים אבל עולת העוף הוי כולו לה' [ועי' מנחות (ע"ד ע"ב) דגם עולת העוף אין כולו לה' דאיכא מוראה ונוצה יעו"ש] ולזה שפיר הוי רבותא דאף דהוי כולו לה' מ"מ מקבלין מן העכו"ם.

הלכה י

אין סמיכה בקרבנות הציבור חוץ משתי סמיכות וכו' ושלשה מן הסנהדרין סומכין עליו. עי' בתוספתא פי"א דמנחות דאין סומכין כולן כאחד אלא כל אחד ואחד סומך ומסתלק יעו"ש. ונראה דהר"מ ז"ל סמך אדלעיל ה"ט גבי חמשה שהביאו זבח אחד.

הלכה יג

וצריך הסומך לסמוך בכל כחו וכו' ולא יהיה דבר חוצץ בין ידיו ובין הבהמה. עי' בתוספתא פי"א דמנחות דאיתא ולא יד ע"ג חברתה. ולכאורה כיון דקיי"ל דמין במינו אינו חוצץ למה לא יהיה מועיל ביד אחת ע"ג חברתה ועי' זבחים (ט"ו ע"ב) גבי עמד ע"ג רגל חבירו ועי' בתוס' דף ק"י דהא דפסול דאף דמין במינו אינו חוצץ מ"מ לא הוי דרך שירות בכך יעו"ש. אבל כאן דלא שייך זה למה יהיה זה חציצה.

הלכה יד

ומתודה על חטאת עון חטאת ועל האשם עון אשם וכו'. כיצד מתודה אומר חטאתי עויתי פשעתי ועשיתי כך וכך. קצת יש לעיין דזה הלשון מצינו רק ביומא ל"ו גבי פר יוה"כ דמכפר גם על המזיד כשוגג. אבל כאן גבי חטאת ואשם איך שייך לומר דמתודה ואומר חטאתי עויתי פשעתי דהרי לשון עויתי פשעתי היינו על המזיד וכמבואר ביומא שם. והרי חטאת ואשם מביא רק בשוגג ואיך אומר לשון פשעתי דהיא במזיד. ובאמת בגמ' מבואר ומתודה על חטאת עון חטאת ועל האשם עון אשם. אבל לא נזכר כלל בגמ' ובתוספתא דמנחות דאומר עויתי פשעתי דקאי רק על החוטא בזדון וצ"ע לכאורה.

תוכן העניינים

יכהן פאר על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה