יכהן פאר על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי חנוך צבי הכהן לוין
פרק א · הלכה ו
וקרבן הגר והיא עולה מן הבהמה או שני בני יונה או שתי תורים וכו' או שתי בהמות אחת עולה ואחת שלמים. ויש לעיין בדברי הרמב"ם ז"ל אלו דהרי במקור הדין כריתות (ח' ע"ב) דקרבן הגר לכתחילה הוא שני בהמות עולה ושלמים ורק דגם עופות איתרבי וכן איתרבי דגם בבהמה אחת לעולה יצא משום דלעוף איתרבי לבהמה לא כ"ש יעו"ש. והרמב"ם ז"ל נקיט וקרבן הגר והיא עולה מן הבהמה ומשמע דלכתחילה יביא בהמה אחת ואח"כ כתב או שתי בהמות לעולה ולשלמים ולכאורה אינו מובן כיון דלכתחילה יביא בהמה אחת למה נקיט אח"כ או שני בהמות. ועכ"פ היה צ"ל מקודם שתי בהמות ואח"כ לומר דגם בבהמה אחת יצא. ועי' עוד ברמב"ם ז"ל בפ"א מהל' מחוסרי כפרה שכתב וקרבנו של גר עולת בהמה או שני בני יונה או שתי תורים ושניהם עולות כמו שביארנו במעשה הקרבנות. ולכאורה למה לא מייתי כלל דגר מביא שתי בהמות אחת עולה ואחת שלמים וכמ"ש כאן.
והנה עי' בתוס' כריתות שם דמקשי אהא דאמרינן בגמ' לעוף איתרבי לעולת בהמה לא כ"ש. ומקשים בתוס' והא איכא למימר זב וזבה יוכיחו דאיתרבי לעוף ולא לבהמה. ונראה קצת דבאמת יש לעיין בדברי הגמ' מה לעוף איתרבי לבהמה לא כ"ש הא שם איתרבי רק שתי עופות אבל מנ"ל דגם בבהמה אחת יצא. אבל נראה בפשיטות דכיון דקרבן הגר בעופות שניהם עולות הוי כמו קרבן גדול אחד וממילא ה"ה דבבהמה אחת יצא. וא"כ בקרבן זב וזבה דאחד חטאת ואחד עולה והוי שני מיני קרבנות בזה לא שייך לומר דאתרבי לבהמה אחת דא"א למילף מעופות דשם שני מיני דמים ודו"ק.