יכהן פאר על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי חנוך צבי הכהן לוין
פרק ו · הלכה ח
מעלה עשו חכמים בקדשים שזרעים שנטמאו אפי' זרען היוצא מהן פסולים. וכן העצים והלבונה אע"פ שאינן אוכלין הרי הן מתטמאין כאוכל. ויש לעיין בעצים ולבונה שנטמאו וזרען אם גם בזה אמרינן דזרען היוצא מהן פסולין די"ל דרק הם טמאים משום חיבת הקודש. משא"כ בזרען היוצא מהן דלא שייך זה ובפרט אם נאמר דחיבת הקודש דרבנן י"ל דזרען טהור דהוי כמו גזירה לגזירה ודו"ק.