יכהן פאר על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי חנוך צבי הכהן לוין
פרק ו · הלכה ב
וכל עץ שהתליע כשהוא לח פסול למזבח התליע יבש גורר מקום שהתליע. מבואר מדברי הרמב"ם ז"ל דתליא עיקר בעת שהתליע. ונראה הטעם דאם התליע כשהוא לח ע"י הלחות נבלל ונתפשט בכולה ולא מהני הגרירה אח"כ אפי' אם כבר נתייבש. אולם מפרש"י במנחות (פ"ה) מבואר דעיקר תליא אם עתה היא לח קשה לגרור אבל אם עתה הוא יבש שפיר מהני גרירה.