אור ברסלב

יכהן פאר על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי חנוך צבי הכהן לוין

פרק ג · הלכה א

פרק ג

אין המומין פוסלין בעוף וכו' בד"א במומין קטנים אבל עוף שיבש גפו או נסמית עינו [וכו'] אסור לגבי המזבח שאין מקריבין חסר כלל. יש קצת לדקדק בלשון הרמב"ם ז"ל במה דנקיט בד"א במומין קטנים וכו' ומשמע דהחילוק הוא בין מומין קטנים לגדולים ומנא ליה להר"מ ז"ל זה הלא בגמ' קידושין (כד) ובכמה דוכתי משמע דבעוף פוסל רק מחוסר אבר. ועיין ברש"י תמורה (יד) דנסמת עינו היא משום דהוי מגונה וכתיב הקריבהו וגו' אבל בתוס' שם דמיירי בנחטטה והוי מחוסר אבר יעו"ש ונראה דהר"מ ז"ל ס"ל כשיטת רש"י ז"ל דנסמית עינו לא מיירי בנחטטה ומ"מ פוסל בעוף ולזה הכריח הר"מ ז"ל דמומין גדולים פוסל גם בעוף משום דכתיב הקריבהו וגו' ורק מומין קטנים נתמעטו מקרא דמן העוף ועי' לקמן ברמב"ם ז"ל שכתב וכן אם נולד בו אחת מן הטרפיות שאוסרין אותה באכילה הר"ז נפסל לקרבן ועי' בכ"מ דטעמא משום דכתיב הקריבהו נא לפחתך וההוא טעמא שייך נמי בעוף יעו"ש. ואינו מובן למה לי זאת דתיפוק ליה דכיון דאסור להדיוט אסור גם לגבוה משום דאינו ממשקה ישראל. ויש לעיין אם זקן חולה ומזוהם פסול גם בעוף דגם בזה שייך הטעם דהקריבהו וכו' ובאמת לא נתבאר שיעור זקן בעוף ולא מצינו כלל פסול זה בעוף גבי תורים.

תוכן העניינים

יכהן פאר על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה