יכהן פאר על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי חנוך צבי הכהן לוין
פרק ב · הלכה ו
חוץ מזקן חולה ומזוהם שאע"פ שאינו כשר לקרבן אינו נפדה. עי' מל"מ שהאריך לומר דאם עבר והקריב זקן דפסול. והביא ראיה מהא דכתב הר"מ ז"ל בפ"ז מביאת מקדש דאדם זקן שהקריב פסול וה"ה בבהמה דזקן פסול גם בדיעבד. וקצת יש לדון בזה דטעם דזקן פסול באדם שאינו ראוי כ"כ לשירות ולעבודה וכדכתיב בקרא גבי לוים דמבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה משא"כ בבהמה דלא שייכא זאת מנ"ל דפסול. אך מדכיילינהו הרמב"ם ז"ל זקן חולה ומזוהם בחדא. משמע דפסול. דחולה בודאי דפסול גם בדיעבד וכדכתיב בקרא והבאתם גזול וגו' ואת החולה הקריבהו נא לפחתך. וגם מזוהם נראה כן דפסול גם בדיעבד ועיין ברכות נ"ג ע"ב כשם שמזוהם פסול לעבודה.