יכהן פאר על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי חנוך צבי הכהן לוין
פרק א · הלכה ד
השוחט בעל מום לשם קרבן לוקה. וכתב ע"ז מרן הכ"מ ז"ל דדקדק הר"מ ז"ל לומר לשם קרבן דאם שוחט לשם קדשי בדק הבית אינו לוקה וכמו בשוחט בחוץ ובמל"מ מקשה דבתמורה (דף ו') מבואר המיעוט הזה רק גבי שחוטי חוץ ומנ"ל דזה גם בשוחט בעל מום יעו"ש דלכאורה גם קדשי בדק הבית נקראו קרבן וכהא דתמורה שם וביומא (ס"ב ע"ב) והיה קצת מקום לומר בדעת הר"מ ז"ל דס"ל דהשוחט בעל מום שלא לשמה לא לקי ובזה היה מדויק לשון הר"מ ז"ל השוחט בעל מום לשם קרבן. היינו לשם אותו הקרבן אבל לשם קרבן אחר לא לקי. אך קשה לחדש כן.