יוסף אבן יחיא על דניאל· רבי יוסף אבן יחיא
פרק י · פסוק ו
וגויתו כתרשיש והיא אבן יקרה מעין התכלת. והוא רמז לשמי׳ אשר הם מגשמיו׳ דק ויקר ומראה תכלתיי.
ופניו כמראה ברק. ר״ל שפניו והשגחתו במלאכים הוא באור דק דומה לברק.
ועיניו והשגחתו בעולם הגלגלי׳ הוא באור גשמיי דומה לאור הלפידי אש.
וזרועותיו ומרגלותיו כעין נחשת קלל. הוא רמז לעולם השפל שהוא קצוות הבריאה. אף כי יראה היותו קלל ומלוטש ויפה הנה הוא מנחשת. שר״ל מענין נשחת הווה ונפסד שאין לו העמד׳ וקיום.
וקול דבריו כקול המון הוא רמז שהשפעתו ודבריו בעולם הזה הוא בהמון והמין האינושי.