יוסף אבן יחיא על דניאל· רבי יוסף אבן יחיא
פרק ט · פסוק כד
הנה נחתך הגזרה ונתחתם בשמים על עמך ועל עיר קדשך שהיו שבעים שמיטות מעת חורבן בית ראשון עד חרבן בית שני שהם ארבע מאות ותשעים שנה. היינו שבעים שנה מגלות בבל ות״כ שנים מבית שני. אשר בגלות ישראל אחרי החרבן מבית שני יכלא הפשע והוא החטא במחשבה וכאומרו נאום פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו. ולהתם ולהשלי׳ החטאת והוא החטא במעשה וכאומרו בני אם יפתוך חטאים וגו׳ אם יאמרו לכה אתנו וגו׳. ולכפר העון בדבור ולהעבירו כאלו לא היה. מה שבגלות בבל לא תמו העונות והחטאי׳ כי הנה אחר כך בבית שני שבו לחטוא עוד כבראשונה. ואמנם בגלות האחרון הזה יתמו וישובו כל העונות כי גלות גדול כמוהו יכפר עון ולא יחטאו עוד בית ישראל. ולכן בסופו יבוא המלכות החמישי לישראל ויובא הצדק והוא הלוחות לבית עולמים במקדש אשר חסרו בבית שני. ויחתם וירשם חזון ונביא כי ישפוך ה׳ את רוחו על כל בשר ובניהם חלומות יחלומון אף כי הם צעירים לימים. מה שבבית שני חסרה הנבואה. ולמשוח קדש קדשים בשמן המשחה. מה שחסר השמן ההוא בבית שני.