אור ברסלב
יוסף אבן יחיא על אסתר פרק ז › פסוק ז

יוסף אבן יחיא על אסתר· רבי יוסף אבן יחיא

פרק ז · פסוק ז

פסוק ו

והמלך קם בחמתו וגו׳ כדי לקחת קורת רוח בגינה ולהתקרר מעט מחימת וחום כעסו.

והמן עומד וגו׳ ר״ל המן אשר היה מיסב על צדו במיטתו במשתה היין כי כלם היו מסובין על צדיהן במטותיהם. וכאומרו לעיל מטות זהב ושן וכן עוד היום המנהג בתוגרמה. קם ממטתו אשר היה מיסב עליה והלך במטת אסתר והוא מקום מושבה לבקש על נפשו ממנה כי חשב שלהיותה אשה אשר בטבעיהן רכות ורחמניות יועילו לו דבריו המתוקים וההלציים. ובפרט אחרי ראותו כי כלתה אליו הרעה מאת המלך כי מכירו היה לשעבר כי חרון אפו לא היה חוזר ריקם מלפעול פעולת חרון בחוטא.

תוכן העניינים

יוסף אבן יחיא על אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה