יוסף אבן יחיא על אסתר· רבי יוסף אבן יחיא
פרק ו · פסוק י
ויאמר המלך וגומר לפי שהמן גמגם במצות המלך ואמר כי להיותו יהודי ומן הגולה לא היה נאות לכבוד גדול כזה אבל ראוי לכבדו באופן אחר וביקר וגדולה גדולה אבל לא כזה. אחרי אשר המלך חייבו אליו לעשות כן במצות עשה.
ובאומרו ועשה כן למרדכי היהודי. חייבו שנית במצות לא תעשה שאל יפל דבר מכל אשר אמר לענשו אם יעבור על מצותו בעשה ולא תעשה. ולכן על כרחו שלא בטובתו בחימה רבה וחרפה רצופה עשה את כל הכבוד הלז הוא בעצמו למרדכי היהודי.